הגדרה של אבי ומנזר
בימי הביניים הארוכים באירופה מילאו המנזרים תפקיד כפול: בניין דתי לחיי המנזרים של הסדרים הנוצרים השונים ומרכז תרבות. כמקום תפילה, המנזר יכול להיות מנזר או מנזר.
מרכז תפילה ועבודה
כל מנזר מנוהל על ידי סדר דתי. במקרה של הנזירים הבנדיקטינים, חיי היומיום במנזרים היו פשוטים מאוד, שכן הם התמסרו לתפילה ולעבודה. כפי שמבטא המוטו של סן בניטו, הם הקדישו את עצמם ל- ora et labora, מתפללים ועבודות. לתפילה היו כמה אופנים: מאטינס דבר ראשון בבוקר, לאוד בצהריים, וספרס אחר הצהריים. כל התפילות היומיות הללו מכונות "שעות כהונה".
באשר לעבודה, זה היה תלוי בכל מנזר, אך טיפוח שדות וגנים, גידול בעלי חיים בקנה מידה קטן, ייצור לחם, ייצור נעליים או חייטות היו נפוצים. במקרים מסוימים, למנזרים היה בית הארחה לקבל עולי רגל לכיוון הערים הקדושות של הנצרות.
אב המנזר או המנזר הוא האחראי המקסימלי והמנהיג הרוחני של הקהילה הדתית המתגוררת במנזר
באשר לתפקידיו, ישנם בעצם שניים: ניהול הממשל ואכיפת הנורמות השולטות בחיי המנזרים (הנורמות של קהילה דתית מכונות כללים, הידוע ביותר הוא שלטון סן בניטו). מתחת לאב המנזר או לאב המנזר היו הקדימים, תת הקדימה ושאר חברי הקהילה.
בין הפעילויות היומיומיות שבוצעו נוכל להדגיש את הדברים הבאים: טיפול בכנסייה, הכנת נרות, טיפול בבגדים דתיים או אחזקת בית העלמין.
באשר לבחירת המנזר או המנזר, חברי הקהילה הם שבוחרים בכך באמצעות הסכם כללי. ברוב הקהילות הבחירה באב המנזר נעשתה בהצבעה חשאית.
הספרייה והסקריפטוריום הם תלות המנזר המוקדש לפעילות אינטלקטואלית
לרוב המנזרים הייתה וספרייה. בו היה סקריפטוריום, המקום המיועד להעתק של כתבי היד, אשר פירטו על ידי הסופרים.
מאיירים עובדים גם על כתבי היד, שהוקדשו לקישוט כתבי היד בקישוטים.
צילומים: Fotolia - alesmunt - artinspiring
