הגדרת טלגרף
ולבסוף, המונח משמש להתייחסות למינהל בו מוקצית מערכת התקשורת המצוינת.
הקונספט של טֵלֶגרָף ניתן להשתמש עם שלושה חושים להתייחס, מצד אחד, אל אותה מערכת תקשורת המאפשרת העברה של הודעות כתובות במהירות ובמרחק בזכות קוד. מצד שני, המונח משמש גם לייעוד המכשיר, מכשיר המשמש במערכת המצוינת ומאפשר שליחה וקבלה של הודעות.
הטלגרף היה המצאה שהפכה את תקשורת החשמל למציאות, מכיוון שזה הביטוי הראשון שמתועד בתקשורת מסוג זה. הטלגרף משתמש באותות חשמליים כדי לשלוח ולקבל הודעות מקודדות דרך קווי רדיו.
כעת, הטלגרף הראשון הופיע לקראת סוף המאה ה -18, בשנת 1794, אם כי הוא לא השתמש בחשמל אלא היה מורכב ממערכת ראייה שהשתמשה בדגל שהתבסס על האלף-בית, בעוד שהוא תלוי בקו ראיה כדי לציין תִקשׁוֹרֶת.
זמן קצר לאחר מכן, הטלגרף הנ"ל יוחלף ב טלגרף חשמלי שהומצא על ידי סמואל סוֹמרינג. במקרה זה שימשו 35 כבלים המורכבים מאלקטרודות זהב עם מים. התקשורת הגיעה למרחק של אלפיים מטרים וניתן היה לזהות אותה בכמות הגז שנוצר על ידי האלקטרוליזה.
בשנת 1828 הוא הגיע ארה"ב הטלגרף ששולח ניצוצות חשמל דרך קלטת נייר שטופלה מראש כדי להקליט סמלים.
בינתיים, עם כניסתו של אלקטרומגנט והשיפור שבמובן זה ישיג סמואל מורס הטלגרף יהפוך להצלחה מסחרית ותקשורתית במאה ה -19. בשנת 1838 הוא ביצע את ההפגנה הציבורית הראשונה של המצאתו, שכללה שימוש בפולסים של חשמל להזזת האלקטרומגנט, אשר בתורו העביר סמן שיצר את הקודים שנכתבו על רצועת נייר, קוד המורס המפורסם.
בשנת 1843, מורס, היה משיג שהקונגרס בצפון אמריקה מימן את קו הטלגרף הראשון מ וושינגטון לבולטימור.
לאט לאט המערכת התרחבה בצורה נהדרת ובשנת 1861 החברה ווסטרן יוניון בנתה חברת מגה טלגרף.
