הגדרת בקיעה
בקיעה היא תופעה מעניינת ומורכבת ביותר שניתן לתאר כאותו רגע בו משהו מתעורר, נובט מתוך אלמנט או מרחב אחר. ניתן להשתמש במונח בדרך כלל במדעי הטבע כדי להתייחס באופן ספציפי להופעת ניצנו של צמח, להופעת הפריחה הראשונה בימי האביב, כמו גם לרגע בו תינוק בוקע מהביצה במקום בו נותר מוגן. עד שמגיעים למלואם. במונחים כלליים יותר, ניתן להבין את ההופעה גם כהופעה או הופעה של סוגים שונים של תופעות חברתיות בתוך אחרים, למשל כאשר מדברים על הופעת מעמד הפועלים בתוך חברה בורגנית או קפיטליסטית.
מובן מבחינת מדעי הטבע, בקיעה היא אולי הרגע היסודי של החיים והקיום מכיוון שזה הרגע בו יצור חי מתחיל להתפתח במלואו, שהיה עד כה עובר או ישות קודמת או פשוטה יותר. בקיעת פרח, ניצן של צמח או בעל חיים שנולד הם כולם רגעים משמעותיים ביותר מכיוון שהם מייצגים את הרגע שבו הם מתעוררים לחיים ומתחילים לפעול בו כיצורים חיים. הבקיעה, תלוי על מה אנחנו מדברים, יכולה להשתנות תוך זמן, אם כי בדרך כלל היא נעשית מהר יותר מתהליך היווצרות עצמו.
מצד שני, ניתן להחיל את המילה גם בנושאים מופשטים וחברתיים יותר, כמו למשל כאשר מדברים על הופעתן של תופעות שיש להן שורשים חברתיים כמו חוסר שביעות רצון, מחאה, מאבק למען זכויות מסוימות, מודעות למשהו וכו '. רעיון הבקיעה מסמל משהו המופיע באופן פתאומי יחסית, אם כי הוא נמצא בעבודה כבר הרבה זמן. אולי בתחום החברתי, הכנה קודמת זו אינה מודעת אלא ניתנת כתוצאה מאלמנטים ונסיבות אינסופיים, שבנקודה מסוימת אינם יכולים להיכלל עוד ולהוביל להתפוצצות או הופעה של משהו חדש ושונה לחלוטין.
