הגדרת אדריכלות
אדריכלות היא ה משמעת או אמנות המופקדת על תכנון, תכנון והקמת מבנים. מנקודת מבט זו נכון לומר כי לאדריכלות יש השפעה ניכרת על הקיום האנושי, על ידי התמסרות לבניית בתים וחללים בהם היא מפותחת על בסיס יומיומי. עם זאת, כאשר מסווגים אותה כאמנות, יש לציין כי יש להתחשב גם בכך שלארכיטקטורה יש מטרה אסתטית והבעה.
בתחילה, המין האנושי חי במרחבים שהטבע עצמו הציע, כמו מערות באזורים הרריים. עם זאת, הזרמים הנודדים הניעו את הצורך במבנים חולפים, בשלב הראשון, ואת האפשרות להתיישב במרחבים נוחים בפעם השנייה. מול הבחירה באזורים עם משאבים רבים (באופן כללי, בקרבת מסלולי מים), האדם מצא את עצמו מתמודד עם הצורך להקים בתי קבע כדי לנטוש את אורח החיים הנוודי. עבור מומחים רבים, הארכיטקטורה הוא נולד אז כהכרח, הנגזר מהשינוי בדרך החיים. עם זאת, הצמיחה ההולכת וגדלה של התרבות הפכה את יצירת המגורים הפשוטים לאמנות אמיתית, שכללה הקמת מרחבים לחיי משפחה, אלא גם מקדשים, מקומות מסחר, מבצרים ואפילו חומות הגנה.
הסגנונות האדריכליים שהורישו לנו תרבויות עתיקות, כמו גם הסגנון האופייני לימינו, רבים ביותר. לפיכך, אנו יכולים למנות את אדריכלות קלאסית, המקבץ את המאפיינים המאפיינים את הבנייה מיוון העתיקה ואלו מהאימפריה הרומית; ל אדריכלות ביזנטית, שהתפתחה באימפריה ההומונימית לאחר נפילת האימפריה הרומית המערבית עד לקליטת קונסטנטינופול על ידי הטורקים העות'מאניים; ל אדריכלות ויזיגותית, שפרח בחצי האי האיברי לאחר המאה החמישית; ל אדריכלות מרובינגית, אופייני לגאלים מימי הביניים הגבוהים; ל אדריכלות ערבית, אופייני לערבים ומופץ באופן נרחב בימי הח'ליפות; ל אדריכלות רומנסקית, האופייני לסוף ימי הביניים, המאגד אסתטית מאפיינים של מבנים ממוצא ביזנטי, פרסי, ערבי, סורי, קלטי, נורמני וגרמני; ל ארכיטקטורה גותית, אופייני לימי הביניים של הנצרות, לאחר המאה השתים-עשרה; ל אדריכלות רנסנס, שתפס הרבה מהרעיונות של האמנות הקלאסית; ל אדריכלות בארוק, שהשתרעה בעיקר מהמאות ה -17 למאה ה -18 ברוב מדינות אירופה; לאדריכלות ניאו-קלאסית המכבדת מאפיינים קלאסיים רבים; ל אדריכלות היסטוריונית, שחיקו סגנונות מהעבר והוסיפו מאפיינים של המאה התשע עשרה; ל אדריכלות אקלקטית, שהפגיש סגנונות מגוונים; לאדריכלות מודרנית, שמשמעותה מערך סגנונות אופייני למאה העשרים; ולבסוף ל אדריכלות פוסט מודרנית, שהוא הערכה מחדש של צורות העבר.
לא ניתן לשכוח שמעבר להערכה המערבית, האדריכלות הייתה סמל מייצג של תרבויות גדולות מאזורים אחרים בכדור הארץ. די לומר שרק אחד מ -7 פלאי העולם העתיק נותר עומד, ודווקא פנינה אדריכלית, כמו הפירמידות של עמק גיזה, במצרים. מצד שני, הסגנונות של הארכיטקטורה המזרחיות שולטות בחלק ניכר מהבניינים המסורתיים והמודרניים של מרכז אסיה והמזרח הרחוק, כפי שנצפו בסין, ביפן או בדרום מזרח אסיה.
מעבר לשמו של כל זרם, האמת היא שכל שיפוץ בענייני אדריכלות הותיר אחריו מורשת מבנים יפים ראוי להרהר; חלקם, המגיעים מתקופות מרוחקות, עדיין מדהימים מהתחכום שבו נבנו. יצוין כי הארכיטקטורה הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת להחזיק חומרים חדשים, במטרה הכפולה לייעל את האיכות והבטיחות, מצד אחד, ולהפחית את האפשרות לזיהום, מצד שני. עם זאת, יש לקבוע כי המגמה המתקדמת לעיור שניתן לראות במאה ה -21 מהווה גם אתגר עבור אדריכלים, שכן הצורך במבנים גבוהים יותר המאפשרים למספר רב יותר של אנשים להגיע למגורים בערים מודרניות המאוכלסות בעשרות אנשים. מיליוני אנשים. לכן מודגשת החשיבות של פיתוח אדריכלי בר קיימא, המאפשר את אורח חייהם של האזרחים בתנאי דיור נכונים ובריאים ומוכנים לצמיחה מעריכית של בירות העולם.
