הגדרת קלישאה
למושג הקלישאה מספר שימושים בשפתנו, בעוד שזה מושג שמגיע מהשפה הצרפתית אך הצליח לבסס את עצמו עוד אחד בשפה שלנו כתוצאה מהשימוש הנרחב בו.
המונח משמש בספרדית עם מספר חושים, אותם משתמשים בצרפתית.
מושג המקור הצרפתי נהג לנקוב בשמות נושאים שונים: פיסת סרט מפותחת ועם תמונות שליליות, לוח שעליו היא מוקלטת בבתי דפוס ורעיונות או ביטויים חוזרים ונשנים
בהוראת הצילום, הקלישאה היא קטע הסרט שכבר פותח ועם דימויים שליליים.
מצד שני, בתחום ההדפסה הקלישאה מייעדת את הלוח שעליו נחרט מה שנדפס.
ולבסוף המושג משמש להתייחס לאותו רעיון או ביטוי המופיעים לעתים קרובות מאוד ביצירה ספרותית למשל.
זהו ללא ספק השימוש הנפוץ ביותר במונח זה.
קְלִישֵׁה זה ביטוי, ביטוי, רעיון או פעולה שנעשה בהם שימוש יתר, עד לאובדן כוח ומקוריות, במיוחד אם בתחילה הם נראו כמשהו חדש וחדשני בקטגוריה שלה.
כאשר רעיון או ביטוי חוזרים על עצמם וחוזרים על עצמם עם חזרה, בסופו של דבר הם מקבלים תקפים על ידי רוב האנשים ושם נוצרת הקלישאה המפורסמת.
מילה נרדפת לסטריאוטיפ
כמו כן, המושג משמש כמילה נרדפת לסטריאוטיפ.
סטריאוטיפ הוא תפיסה מפושטת שיש לאדם, דבר או קבוצה ושהם חולקים מאפיינים מסוימים.
במילים אחרות, הוא מורכב מקונספט מוקדם שפועל כחיזוי להתנהגות שאותם אנשים או קבוצות יבצעו במדויק.
בינתיים, הרעיון נובע מתבנית העופרת ששימשה במכונות דפוס במקום התבנית המקורית ואשר הובילה גם ליצירת מטאפורה שתצביע על האפשרות להעביר רעיונות שנקבעו מראש ממקום למקום אחר.
התקשורת ממלאת תפקיד מיוחד ביצירה והעתקה של סטריאוטיפים, המפיצים אותם באמצעות תוכנם, ואילו הציבור ניגש למודלים שהוקמו מראש ומפנים אותם.
יישום בסיפורת ספרותית, בקולנוע ואפילו בארצות
זה משהו די חוזר ונפוץ שמחברי הסיפורים, הרומנים ואפילו הדוברים לבקשת שיח בעל פה נופלים לקלישאות; לרוב השימוש בקלישאות יכלול את חוסר מקוריות, יצירתיות וחדשנות בעבודה, בסיפור או בדיבור המדובר וכמובן שהציבור כלל לא יראה אותו טוב, מכיוון שמצב כזה ייחשב כמחסור בעת גיבוש הרעיון של עצמו.
בעולם הקולנוע קלישאות הן אלמנטים תכופים בסיפורים, למשל הילדה המכוערת שאף אחד לא מסתכל עליה ופתאום כשהיא מתחילה להתחפש ולהתלבש אחרת, הילד הכי פופולרי נופל לרגליה. כמה פעמים יש לנו ראה את הסצינה הזו בסרטים, במיוחד באותן קומדיות רומנטיות המיועדות לקהל מתבגר.
אמנם השימוש בקלישאות לא תמיד נחשב סימן לחוסר יצירתיות, שכן במצבים מסוימים בעזרתו ניתן ליצור הרמוניה עם הקהלכלומר באמצעות כלי הדיבור. השימוש בקלישאות בשירות סיפור במקרים רבים מאפשר פשט מה שמסופר ואז מקל על הציבור כולו להבין את המתוקשר.
שימוש מועיל נוסף שניתן לייחס לקלישאה הוא כאשר משתמשים בו בקולנוע או בהצגה ואז נשברים, מציגה מציאות הפוכה לחלוטין מזו שהציעה הקלישאה.
לכן, לפעמים שימוש מופרז בקלישאות עלול לגרום לעצבן את הצופה, אם כי, במצבים מסוימים, קלישאה יכולה להוסיף להבנת סיפור ולהוות אלמנט מעורר השראה במציאות.
וזה מקובל גם להשתמש בקלישאה כשמדברים על מדינות ועל השימושים שלהם ומנהגים ותרבויות.
לדוגמה, אומרים על ארגנטינאים שהם מעולים, שהם אוהבים טנגו, ברביקיו, כדורגל, בעוד ספרדים שומעים לעתים קרובות שהם נלהבים ממלחמות שוורים, מריקודי פלמנקו ומאוד מבדרים וחביבים בעסקה.
מצד שני, האיטלקים בדרך כלל מסווגים כפתים, אלגנטיים, וכמובן חובבי פיצה ופסטה.
בינתיים מצפון אמריקאים שהם מאוד רשמיים, שאוהבים ג'אנק פוד ושמנמנים למדי.
כמובן שכל זה נופל ביקום הקלישאות והסטריאוטיפים. יש שאלות שנכונות ואחרות שאינן כל כך נכונות ואולי מוגזמות יותר.
