הגדרת שליחויות
בשימוש היומיומי בשפה, למילה recado יש שתי משמעויות שונות. מצד אחד זהו מסר קצר המועבר מפה לאוזן לאדם אחר. במובן זה, ההודעה או ההודעה יכולים להתבצע ישירות, באופן שיש תקשורת בין שני אנשים (מסרתי לך הודעה בטלפון אמש) או בעקיפין בתיווך של אדם (חואן שלח הודעה לאביו דרך איירין). במובן אחר, שליחות היא הנהלה ספציפית המיועדת למלא פקודה ובדרך כלל מרמזת על יציאה לרחוב כדי למלא אותה.
במובן השני, רקאדו מקביל למנדדו, מונח נפוץ מאוד בספרדית המדובר באמריקה אך אינו משמש בספרד.
הטכנולוגיה כמדיום ההולכה החדש
למרות שהרעיון להעביר מסר לאדם אחר הוא נפוץ מאוד, מציאות זו השתנתה באופן מהותי לאורך זמן. לפני הופעתם של אמצעי תקשורת כלשהם (במיוחד הטלפון), המסר היה אמצעי תקשורת חיוני. עם הופעתם של הודעות SMS, וואטסאפ או קוליות, המסר המסורתי הותאם לטכנולוגיות חדשות.
האדם כשליח
הוכחה ברורה לכך שרעיון השליחות התפתח היא העובדה שאנחנו כבר לא מדברים על השליח, האדם שיש לו את הפונקציה לנהל סידורים (בכמה מדינות אמריקה הלטינית שליח הוא דרור). דמותו של השליח נעלמה למעשה והיא אופיינית יותר לזמנים אחרים, בהם צעירים מסוימים ביצעו משימות מסוג זה, במיוחד בעולם העבודה. עם זאת, הוא ממשיך לשמש בצורה של ביטוי (אני לא שליח של אף אחד).
שפה מדברת לעומת שפה משכילה
כמעט תמיד ישנן שתי דרכי תקשורת שונות: האחת יותר לא פורמלית, שיחה וישירה, והשנייה תרבותית יותר. זה מה שקורה עם המונח שליחות. בהקשר רשמי או רשמי, הליך המילה או חריצות מתאימים יותר מהמסר, שיש להשתמש בו במצבים יומיומיים, למשל בתקשורת בין חברים, שכנים או קרובי משפחה.
אין כלל ספציפי לגבי מתי יש להשתמש בשפת דיבור או פולחן, מכיוון ששניהם תקפים באותה מידה. עם זאת, במקרה של המילה הודעה, השימוש בה תלוי בשכל הישר (למשל, זה יהיה מאוד לא הולם להשאיר הודעה בתחום התקשורת הרשמית וזה יהיה גם לא טיפוסי לנקוט בחריצות או בבקשה לתקשר עם מישהו שאתה סומך עליו).
