הגדרת יירוד
המונח שאנו מנתחים אינו נפוץ במיוחד בשפה משותפת. זה בא מהמילה הלטינית interdictio, שפירושה איסור או וטו. עצם העצם תואם את פעל האינטרדיקט. בשפה פשוטה פירושו הסרת זכויות.
בתחום הצדק
לכל אחד יש זכויות, אך בנסיבות מיוחדות מסוימות ניתן לבטל זכויות אלה מבחינה משפטית. לפיכך, חולי נפש, מכורים לסמים, קטינים הסובלים מבעיות פיזיות או נפשיות יכולים להיות כפופים לאישור וכולם מכונים צווי מניעה.
תהליך ערעור אזרחי נועד להגביל את הזכויות הבלתי ניתנות לערעור של אנשים שאינם יכולים לנהל את נכסיהם ונכסיהם מכל סיבה רפואית שמצדיקה זאת. כתוצאה מהליך מסוג זה, קובע שופט כי הצו אינו יכול עוד להיות אוטונומי בהחלטותיו, ולכן אדם אחר הופך לאפוטרופוס החוקי שלהם (בדרך כלל ההורים במקרה של קטינים או אחד מבני הזוג).
תהליך היירוד אצל אנשים עם דמנציה
האפוטרופסות המשפטית של אדם הסובל מבעיות נפשיות היא נוסחה משפטית שמטרתה להגן על אותו אדם, אשר בשל היעדר שכלו אינו יכול לדאוג לנכסיו ולצרכים הבסיסיים שלו. ככלל, הליך מסוג זה מתבצע בבתי משפט לענייני משפחה.
כפי שהגיוני, רק שופט יכול לפסוק ביחס לתהליך חיזוק. כדי שתהליך כזה יתחיל, יש לעמוד בסדרת דרישות:
1) שמשפחת הצו תקבל את ההחלטה לנהל את נכסיהם,
2) שמוצגות ראיות רפואיות שמאשרות את מצבו הנפשי של האדם שנפגע,
3) שעורך דין במכללה מגיש את התביעה המקבילה לאי-אזרח
4) כי נראה כי אנשים מעידים במשפט כדי למסור את עדותם על המצב הנפשי של הצו.
כאשר מכריזים על אדם כצו מניעה, שופט ממנה אוצר או אפוטרופוס, שהופך לנציג המשפטי שלו.
אחת הבעיות הרפואיות הקשורות לנסיבות אלה היא הכרזת דמנציה, שיכולה להיות מוחלטת או יחסית. קרוב המשפחה הוא זמני ומתרחש בדרך כלל לאחר תאונה הגורמת למגבלה אינטלקטואלית כלשהי. אם השיגעון מוחלט, האוצר מטפל בצו לכל החיים.
ככלל, בית המשפט מנסה להפוך את האוצר לקרוב ישיר, שכן ההנחה היא כי המשפחה תגן טוב יותר על האינטרסים של הצו.
נראה שהוא קשור בהקשרים שונים בהם הוא ממלא תפקיד בולט
בתוך ה שדה צבאי יש דיבורים על יירוד אוויר כאשר השימוש במטוסים מיוצר במטרה לתקוף יעדים טקטיים וקרקעיים שאינם ממוקמים מקרוב ביחס לכוחות הקרקע. בעוד שהמטרה כאמור היא התקפה, מטרתה הסופית היא לתמוך בפיתוח פעולות קרקעיות במקום להשיג ניצחון נגד האויב באמצעות כוח אווירי. כמעט כל כוחות האוויר העולמיים עשו שימוש במשימה זו ומקורו עוד במלחמת העולם הראשונה.
ובתוך בַּלשָׁנוּת אנו פוגשים את ייבוש לשוני זה מרמז על ריסון פסיכולוגי של הפרט כאשר צריך להשתמש במילים מסוימות שנחשבות אסורות או טאבו על ידי הקהילה אליה הם משתייכים. באופן כללי, ישנם גורמים חברתיים, תרבותיים וקיומיים הגורמים למילים אלה לפסול אסוציאציות נפשיות לא נעימות, וולגריות ולא נכונות מבחינה חברתית ופוליטית.
לכן, מתוך כוונה לצמצם את השפעות הדחייה כנגד ביטויים אלה, מתעוררת האינטרדוקציה הלשונית, הכוללת החלפה של מילים שגויות אלה, או כישלונן בכך, זיקוקן באחרות בעלות משמעות פחות חזקה (אופימיות).
