הגדרה של אתלט
המילה אתלט מגיעה מהספורטאים היוונים ומצדם המונח aethos, שמשמעותו מאמץ. בהתחשב במקור האטימולוגי שלו, אתלט הוא זה שמתחרה במאמץ על פרס. ללא קשר לאטימולוגיה שלו, אתלט הוא אחד הנוהג במשמעת כלשהי בספורט האתלטיקה.
בשנים האחרונות המילה אתלט שילבה משמעויות חדשות, כגון רץ או רץ פופולרי, שני מונחים תקפים בשפת הדיבור אך לא מדויקים בעליל.
ביוון העתיקה
כמו פעילויות רבות אחרות, האתלטיקה התעוררה בימי קדם בתרבות היוונית. הספורטאי היה משתתף בתחרויות ספורט שהתקיימו מעת לעת: המשחקים האולימפיים, משחקי פיתיה או משחקי האסתמה, בין יתר התחרויות.
הדרישה העיקרית להיות מוכר כספורטאי הייתה להיות אזרח יוון עם זכויות מלאות ולעבור כמה מבחנים שהטילו שופטי הארגון. כמו כן, היה על הספורטאי להוכיח תקופת אימונים מספקת ולבסוף להישבע לפני פסל זאוס לפני התחרות.
הספורטאי היווני ביצע מירוצי מרחקים קצרים וארוכים, דיסקוס והטלת כידון וקפיצה דומה לזו של האורך הנוכחי, אך גם התמודד בהיאבקות, אגרוף ומירוצי מרכבות סוסים. במקרה של אלופים אולימפיים, הוענק להם זר דפנה, והכי חשוב, הם נחשבו לגיבורים לאומיים.
בימינו: ספורטאי, מקצוען או חובבן, בדרך כלל מוקדש לסוג של אתלטיקה בקבוצת ריצה, קפיצה או זריקה
המקום בו נערכות התחרויות יכול להשתנות, מכיוון שחלקן נערכות בחוץ על מסלול של 4 מטר, ואחרות בתוך מסלול וחצייה קטנה יותר היא המבחן היחיד שמתקיים בשטח פתוח שאינו זה. הסיבה באתלטיקה אנגלית אמריקאית מכונה מסלול שדה, כלומר מסלול שדה).
הספורטאי המקצועי מקבל שכר בגין פעילותו ובדרך כלל מקדיש את עצמו לאימונים באופן בלעדי להתמודד עם התחרויות השונות, בעוד הספורטאי החובב מתאמן ומתחרה אך ורק כתחביב וללא קבלת כסף בתמורה.
רמאות באתלטיקה
במשחקים העתיקים של יוון כבר היו מקרים של רמאות וכשזה קרה הספורטאים נענשו בקנס חמור ובכסף שנאסף הוקם פסל שבבסיסו רשום שמו של הספורטאי הפוגע. בגידות באותה תקופה התבססו בדרך כלל על שוחד של מתחרים אחרים ולא היה קשר לתנאים הפיזיים של הספורטאים.
נכון להיום המלכודת העיקרית שמזדהה את התחרות היא סימום, שימוש בחומרים אסורים המשפר את החיוניות והביצועים של הספורטאי. אם אתלט מסומם, הוא מציג משתנה שמדרדר את מהותו, מכיוון שהוא הופך למישהו שמתחרה במאמץ (ובגידה) כדי לקבל פרס.
צילומים: פוטוליה - קונסטנטין יוגאנוב / GraphicsRF
