הגדרת שיפוט
מושג השיפוט מגיע אלינו מימי הביניים, אז החברה המערבית אורגנה במעמדות חברתיים מוגדרים ומובנים באופן ברור סביב הפעילויות שביצעו. לפיכך, סמכות השיפוט הייתה מערכת חוקים או קודים משפטיים השייכים לכל אחוזה מסוימת וששלטו על הפעילות, כמו גם היבטים רבים בחיי היומיום. האמנה הובנה גם כפריבילגיה שהמלך או האדון הפיאודלי העניק לנתיניו כדי שיוכלו להתארגן חברתית וכלכלית. כיום, המונח מוחל במיוחד בתחום השיפוטי והפוליטי.
השיפוט מניח תמיד מושג של אזוריות, לאו דווקא גיאוגרפית אלא אולי מוסדית או מנהלית. האמנה היא, כאמור, מכלול החוקים השייכים לאזור ומזהים אותו, ובכך מבדיל אותו מאחרים. זה חל גם על מוסדות, למשל השיפוט הצבאי, השיפוט הדתי וכו '. כל הרעיונות הללו מרמזים כי השיפוט ספציפי לכל נושא לימוד וכי תוקפו הוא קונקרטי בגבולות אותו אזור או אותו מוסד.
בנוסף, נכון לעכשיו המונח סמכות שיפוט נמצא בשימוש נרחב גם בתחום הפוליטי כאשר הוא מתייחס לזכויות או לפריבילגיות שיש לפקידי ציבור מסוימים ושמגינות עליהם, כל עוד הם נמשכים בתפקידם, מפני משפטים פוליטיים אפשריים, האשמות או צעדים שיפוטיים. מטרתו של מוסד השיפוט בתחום הפוליטי היא להעניק חופש מוחלט וביטחון לפוליטיקאים, כך שיוכלו לבצע את עבודתם מבלי להילחץ על אינטרסים פרטיים. עם זאת, נתון זה הופך לרוב לבעיה אם הפקיד המדובר פועל באופן בלתי חוקי או בלתי חוקי ולא ניתן להישפט על מעשיו עד שיעזוב את תפקידו.
