מהי דיאכרוניה »הגדרה ומושג
כמו מושגים רבים אחרים, יש להבין את זה של דיאכרוניה בניגוד להיפך, סינכרון. לפיכך, בחקר הבלשנות, סינכרון הוא ניתוח השפה בשלב זמן ספציפי, ואילו דיאכרוניה היא חקר השפה במעבר הזמן. שני המושגים פותחו על ידי הבלשן פרדיננד דה סוס במאה ה -19.
הגבול בין דיאכרוניה לסינכרון אינו ברור מאליו כפי שהוא נראה במבט ראשון, מכיוון שכאשר אנו יודעים את משמעותה של מילה אנו יכולים לשאול את עצמנו מה ההיסטוריה שלה.
דיאכרוניה, סינכרון ואנכרוניה
המחקר הסינכרוני של השפה יכול להתבצע ברמות או במישורים שונים: מורפולוגי, תחבירי, לקסיקלי, סמנטי או אטימולוגי. לפי הגישה הדיאכרונית, נקודת המבט ההיסטורית והאבולוציונית מוצגת ולכן, מנותחים שפה כאילו הייתה מציאות חיה הנתונה לשינויים קבועים.
נהפוך הוא, בניתוח הסינכרוני מנותחת תופעה לשונית מהיסודות המרכיבים אותה וללא קשר למימד הזמני שלה. במילים אחרות, בסנכרון זה לא רלוונטי מאיפה מונח, ואילו בדיאכרוניה הדבר היסודי הוא הידע האבולוציוני של התופעה הלשונית (למשל, המשמעויות השונות שמילה רכשה במהלך ההיסטוריה).
מאידך, קיימת גם אנכרוניה, המתרחשת כאשר יש שינוי כרונולוגי בתקשורת (בסיפור יש אנכרוניזם כאשר אלמנט בנרטיב אינו שייך לרגע ההיסטורי שמוסבר).
ניתוח דיאכרוני וסינכרוני של המילה ידידות
אם אנו מנתחים את המונח חברות מנקודת מבט סינכרונית, ניתן לומר את הדברים הבאים: 1) זהו שם עצם נשי ו -2) מבחינת משמעותו, הכוונה היא ליחסי החיבה בין אנשים. מצד שני, בניתוח דיאכרוני ניתן להתייחס לעצם ההיסטוריה והאבולוציה של המושג: ידידות ביוונים, ברומאים, בימי הביניים ובעולם כיום.
דיאכרוניה וסינכרון בשפת הפרסום
באסטרטגיית הפרסום יש גישה דיאכרונית כאשר גורם הזמן הוא חלק מנקודת הפרסום. לדוגמא, כאשר פרסומת משווה את ההווה עם העבר או כאשר סיפור מסופר עם התחלה וסוף.
נהפוך הוא, גישה סינכרונית לנקודה מתרחשת כאשר מוסברים מאפייני המוצר ללא קשר לגורם הזמן (למשל מוצגים איכותו, מחירו ומאפייניו העיקריים).
תמונות: Fotolia - aSuruwataRi / underworld
