הגדרת דיני סתומים
השם של חוק הגאגים מוצע על ידי אותם אנשים או קבוצות הרואים כי חוק מגביל את החופש בדרך כלשהי. ניקח דוגמא ממחישה בעלת אופי היפותטי. במדינה אחת נחקק חוק המסדיר הפגנות ומטיל מגבלות מסוימות על האזרחים ביחס ליכולתם להביע באופן חופשי את רעיונותיהם. סביר מאוד להניח כי הנורמה המשפטית האמורה תקבל הכשרה של חוק איסור פרסום, דבר שכרוך במחלוקת מסוימת, במיוחד בהקשר דמוקרטי.
מבחינה טכנית, גאג הוא כלי אחיזה שמונח על לסת הסוס כדי לשלוט בו כראוי. מונח זה משמש גם כמנגנון המשמש בכמה מכונות לעצירת פעולתן. במובן הפיגורטיבי, פיות היא כל דבר שמונע מאיתנו אפשרות לדבר בחופשיות. הקדמה קצרה זו מסייעת לנו להבין טוב יותר את משמעות ערך זה, מכיוון שחוק איסור פרסום הוא הוראה חוקית שמטרתה להגביל את הביטוי החופשי של רעיונות במובן מסוים.
הוויכוח בין ביטחון לחופש
אם אנו מציבים את עצמנו בקואורדינטות של דמוקרטיה, חופש הוא עיקרון בסיסי. זו לא מילה פשוטה, אלא מגולמת בשורה של הוראות חוק המכירות באופן רשמי בחופש הביטוי, תנועה, אסיפה, הפגנה וכו '. אם לחירויות המוכרות יש מגבלה כלשהי, זה הגיוני שיש קבוצות שמביעות את אי הנוחות שלהן, מכיוון שהן חושבות שהמגבלות המוטלות על ידי החוק נוגדות את רוח החופש, הישג פוליטי שמוערך במיוחד בעולם המערבי.
מנקודת המבט שלפיה מוגן חוק גאג, בדרך כלל נטען כי לא מדובר בהפסקת החירויות השונות שכבר הוכרו אלא בהטלת צו לטובת ביטחון רב יותר. שוב יכול להיות שימושי לנקוט בדוגמה: חוק האוסר הפגנות בסמוך למטה הייצוג העממי. לטענת מקדמי החוק, מטרתו להגן על נציגי הריבונות הלאומית, נסיבה שאינה מונעת את ההפגנה במקומות אחרים. על פי המלעיזים של הוראה חוקית זו, מדובר בחוק איסור פרסום, שכן חופש ההפגנה הוא מעל כל נסיבות אחרות ואין קבילה כי קיימת הגבלה כלשהי בעניין זה.
המחלוקת שנוצרת ביחס לחוק הפתיחה לכאורה מוסגרת בדיון המופיע מעת לעת בחברות דמוקרטיות: הימור על חופש או ביטחון או פשרה בין השניים.
צילום: iStock - מרקופוטו
