הגדרה של doxa
הפילוסופיה המערבית צמחה ביוון כאשר הפילוסופים הראשונים, הקדם-סוקרטים, העלו את הצורך לחשוב בקריטריונים רציונליים ולא על פי תוכניות המיתולוגיה. אחד ממושגי המפתח להבנת הרציונליות הפילוסופית הוא בדיוק מושג הדוקסה, שמתורגם באופן מסורתי כדעה.
דוקסה לעומת אפיסטמה
לכולנו יש דעות משלנו בנושאים שונים. הדעה מבוססת על הערכה סובייקטיבית של משהו (אני חושב שהעוגות טובות אבל חבר רואה את ההפך). ריבוי ההערכות האישיות אינו מאפשר לבנות ידע אמיתי החל מדעה פשוטה. אם אנו רוצים להתקרב לאמת, עלינו לרדת בדרך הידע או האפיסטמה.
ההבדל בין דעה וידע (דוקסה ואפיסטמה) טופל על ידי פרמנידס ומאוחר יותר על ידי אפלטון. על פי הראשון, הדוקסה מבוססת על החושים, הרצונות והחוויות האישיות, ואילו האפיסטמה היא הניסיון לבנות אמיתות הרחק מסובייקטיביות אינדיבידואלית. על פי אפלטון, הדוקסה היא ידע שתלוי במראה ולכן מטעה (מי שהגן על רעיונותיהם על פי הדוקסה, אפלטון כינה בבוז דוקסוגרפים, שאותם נוכל לתרגם כגורמי דעה).
עבור רוב הפילוסופים היוונים דוקסה מהווה תחליף לידע אמיתי. באמצעות דעה אנו יכולים לתקשר, לחלוק חוויות ולהעריך כל היבט של המציאות מנקודת מבטנו האישית. עם זאת, אם אנו רוצים לדעת משהו עם קריטריון של אמת ובאובייקטיביות, עלינו ללכת בדרך האפיסטמה. הבחנה זו בין צורת ידע אחת לאחרת מכריעה להבנת ההבדל בין מדעי למה שלא.
אמונה מול מדע
ההשתקפות על הדוקסה והאפיסטמה בפילוסופים כמו פרמנידס ואפלטון, היא שאלה המאפשרת לנו להבין טוב יותר את התוכניות הנפשיות שלנו. ידע מסוים מבוסס על אמונות אישיות (למשל, אמונה דתית), בעוד שאחרים מבוססים על קריטריונים רציונליים ואמפיריים (למשל, ביולוגיה כדיסציפלינה מדעית).
למרות ההבחנה בין אמונה למדע, הם אינם תחומים שאינם תואמים לחלוטין, מכיוון שאמונות יכולות להיות מלוות בוויכוחים רציונליים, ובמקביל, אמיתות מדעיות יכולות להוביל לאמונות בעלות אופי רוחני (למשל, אסטרונום יכול להאמין באלוהים מכיוון שהוא רואה שסדר היקום חייב להיווצר על ידי ישות גבוהה יותר).
צילומים: Fotolia - b_plan88 / echiechi
