הגדרה של קקופוניה

ה קָקוֹפוֹניָה זו תופעה המאופיינת בתפיסה הלא נעימה של צלילים, הנובעת משימוש בהברות דומות שאחריהן או חוזרות באותו משפט.

באופן כללי, הקקופוניה היא תוצר של כתיבה לקויה או מרושלת, אם כי לעיתים היא נחשבת למכשיר ספרותי.

צורות נפוצות של קקופוניה

במהלך הכתיבה ניתן להשתמש במילים שאינן הרמוניות אקוסטית, וזאת בשל מספר שגיאות נפוצות.

הצורה השכיחה ביותר של קקופוניה מתרחשת כאשר משתמשים במילים עם סיומות דומות כגון כמה מילים או מילות מפתח. זה נפוץ גם כאשר מספרים על אירועים באמצעות פעלים באותה צורה זמנית באופן רציף או כאשר משתמשים במילים עם קידומות דומות.

עובדה נוספת שמובילה לקקופוניה היא חזרה על אותו תנועה כאשר היא נמצאת בסוף מילה אחת ובתחילת המילה הבאה, כפי שקורה למשל במקרים הבאים: "התמוטטות", "ההתראה", " הרבה מים".

קקופוניה כמשאב ספרותי

ניתן להשתמש בקקופוניה כדי להביע בורות או חוסר שפה המתייחס לאחר, או בעל אופי גנאי. סופרים גדולים כמו מיגל דה סרוונטס השתמשו במשאב זה בעבודותיהם.

שימוש אחר בקקופוניה מתרחש בכתיבת טקסטים שובבים כמו פיתולי לשון, שבהם ההגייה בקול קשה, מה שהופך את הטעויות או את שינוי המלים למקובל, כמו במקרה של סיפורו המפורסם של שלושה נמרים עצובים שאוכלים חיטה בשדה חיטה.

כיצד לתקן נוכחות של קקופוניה בטקסטים

הדרך הטובה ביותר להראות את נוכחותם של הקקופוניה היא לקרוא את הטקסט שינתח בקול רם, לחפש צלילים דיהרמוניים, חזרות או קבוצות מילים שקשה לבטא בגלל הדמיון שלהם.

לאחר שזוהו המילים הסותרות, יש להחליף אחת מהן במילה נרדפת, לשנות את סדרן במשפט, לעבור ליחיד או לרבים, לשנות את הפועל בזמן או אפילו לשכתב את הרעיון.

בשפה הספרדית יש סדרה של חוקים דקדוקיים המבקשים לפתור את בעיית הקקופוניה. כך הוא המקרה של שימוש במאמר גברי לא מוגדר לפני מילה שמתחילה באות a, גם אם היא נשית. דוגמאות למצב זה הן: "el agua, en vez de la agua", "el handle, en ווז מהידית ”.

במקרה של פתגמים שמסתיימים בראש, הכלל הדקדוק קובע שרק האחרון צריך לקבל את הסוף הזה, ואילו את הקודמים יש להחליף בצורה הנשית או הגברית של התואר. דוגמה לכך תהיה: "ברור וברור" שיש לשנותו ל"פשוט וברור ".

תמונות: iStock - AlexBrylov / andresr


$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found