הגדרת רגישות
זה בדרך כלל מובן על ידי רְגִישׁוּת ל אותה יכולת משלה וטבועה של כל יצור חי לתפוס תחושות מצד אחד ומצד שני, להגיב לגירויים או ריגושים קטנים. יכולת זו אפשרית להוציא לפועל בזכות החושים שיש ליצורים חיים, מגע, טעם, שמיעה, ריח, ראייה ומאפשרים לנו לתפוס את הווריאציות הכימיות או הפיזיקליות המתרחשות הן מחוצה לה..
ישנן שלוש רמות של רגישות, אולטרה-קולטנית או שטחית, האחראית לאיסוף תחושות חיצוניות, אינטרקוספטיביות, העוסקות באלה ברמה פנימית ופרופריוצפטיבית, המודיעה לנו על הגפיים ותנועות הגוף, בין היתר.
אבל גם, המונח רגישות משמש בהקשרים אחרים וכדי לסמן עניינים שאין להם שום קשר עם הפיזי למהדרין. ואז, הרגישות, בנוסף, היא ה נטייה טבעית שיש לבני אדם להרגיש רגשות או רגשותמסיבה זו, כאשר אדם נוטה להתרגש בקלות רבה מנסיבות מסוימות המרמזות או שומרות על מחויבות רגשית חזקה, נהוג לומר כי אותו אדם מגלה רגישות ניכרת.
כמו כן, בהקשרים כמו אמנות, המונח תופס מקום מאוד מיוחד וקובע, מכיוון שבדרך כלל משתמשים בו לייעד או לתת דין וחשבון על היכולת שיש לאדם ומאפשר לו לגשת, להבין או לקבל הכשרה מיוחדת בעניינים הקשורים לאמנות.
בינתיים וכבר מתרחקים מעט מהנושאים הללו הכרוכים ברגשות, במתקנים ובתפיסות שיש ביצורים חיים בכלל ובני אדם בפרט, הרגישות מתארת סוגיות אחרות.
באלקטרוניקה למשל, הרגישות של מכשיר אלקטרוני היא גודל האות המינימלי הנדרש לציוד לתפקוד.
ולבסוף, לאפידמיולוגיה, הרגישות היא היכולת שבה מבוצע המבחן המשלים שיאפשר גילוי המחלה אצל אדם.
