הגדרת מרכז תרבות
הרעיון של מרכז תרבות מוחל על אותם מקומות שבהם מאורגנת פעילויות תרבות: כנסים, תערוכות, כינוסים וכו '. אין מודל ספציפי של מרכז תרבות, מכיוון שלכל אחד מהם יש מוקד ספציפי ומתמחה בסוג מסוים של פעילות.
כבר בימי קדם היו מקומות שנועדו להפצת התרבות. המפורסמת ביותר היא ספריית אלכסנדריה, שם בנוסף לספרים ומסמכים, בוצעו משימות מחקר בתחומי ידע שונים. לספרייה של אלכסנדריה הייתה רוח רב תחומית וגישה עולמית קדומה זו שרדה עד היום והיא מיושמת במה שמכונה כיום מרכז תרבות.
ערים גדולות היו ומהוות מקומות של מסורת תרבותית. בהם יש גופים ומוסדות המקדמים ידע (מוזיאונים, אתנאומים, קבוצות אמנותיות וכו '). והתרבות מתפשטת כי בני אדם מאמינים בתועלות שמקבלים ממנה. תרבות היא כלי שימושי לקידום סובלנות, רעיון יופי או ערכים אזרחיים. טיפוח תרבות בקרב האזרחים הוא דרך עבורם לחיים מלאים ומספקים יותר.
מרכזי תרבות הם מקומות מפגש. בהם המשתתפים משתפים את חששותיהם ומחליפים מידע. התקשורת שנוצרת במרכזים אלה מאפשרת סוציאליזציה של חבריה. ידע ניתן לרכוש לבד ולשם כך האינטרנט הוא מקור יעוץ רב עוצמה. עם זאת, התרבות מגיעה לרמה גבוהה יותר אם היא באה לידי ביטוי בחברת אחרים, אם יש מרכז שבו מיומנות ודאגה פרטנית יכולים לתקשר עם אנשים אחרים.
נכון לעכשיו ישנם מודלים חדשים של מרכזי תרבות. בעלי אופי מסורתי ממשיכים להתקיים, אם כי לאט לאט הם מופיעים
הצעות חדשניות. דוגמה לכך היא של תנועות שכונתיות, המתארגנות מחוץ למוסדות ציבוריים ומקימות מרכזי תרבות פתוחים יותר, משתתפים ויצירתיים. המשמעות היא שתרבות היא דינמית ונתונה לאבולוציה, בדיוק כפי שהיא מתרחשת במרכזי תרבות.
