הגדרה של קראטה

זה מיועד במונח הקראטה לאותה אומנות לחימה של הגנה עצמית יפנית המבוססת על מכות יבשות שנעשו בקצה היד, המרפקים או הרגליים.

מקורו של תרגול מסוג ספורט זה מהמאה הקודמת, ליתר דיוק לשנת 1922, כאשר משרד החינוך היפני ביצע את התערוכה הספורטיבית הראשונה בה הוצג האימון הנ"ל כחידוש גדול. בינתיים, בשנת 1949, עם הנוהג המבוסס והידוע הרבה יותר, נוסדה איגוד הקראטה היפני.

למרות שקשה לזהות סוג אחד של קראטה, בהתחשב בכך שמאז מקורו הופיעו פרשנויות ובתי ספר שונים, כל הסוגים שהיו קיימים ומכיוון שהם מציעים, בתנועות רחבות, את השאלות הטכניות הבאות: אגרופים, בעיטות, פלוס, תיאום כוח, נשימה, שיווי משקל, יציבה, טוויסט נכון של הירך ותנועת גפיים.

לצורך תרגול אומנות הלחימה הזו, זהו מצב ללא שיוויון להשתמש בא לבוש מיוחד המורכב ממדים המורכבים ממעיל, מכנסיים וחגורה או אבנט. גם הז'קט וגם המכנסיים לבנים, לעומת זאת, מה שישתנה הוא צבעי החגורות, כשהם קשורים זה לזה לקטגוריה או לציון שמושגים באמצעות תרגול שיטתי של אותו. ישנן שבע חגורות ואנחנו מתחילים עם הלבן שיבדיל את המתחילים וזה ילווה, לפי סדר החשיבות, בצהוב, כתום, ירוק, כחול, חום ושחור, שהוא הצבע המקסימלי להשגה. למי שעוסק בספורט ורוצה להתמסר לצמרת. אך לאחר שהחגורה השחורה הושגה, הקראטקה, כפי שמכונה האדם המתאמן בקראטה, ימשיך להגדיל בהדרגה את קטגורייתו בתארים, המכונה דנים וקיים עד הדן העשירי.

אך הקראטה אינו מצטמצם רק לתנוחות, תנועות או מכות, כלומר לשאלה הטכנית למהדרין, אלא הוא מונע על ידי עקרונות ויעדים אלטרואיסטיים כגון: צדק, אומץ, חסד, ניתוק, כנות, כבוד, צניעות, נאמנות, שליטה עצמית, נדיבות, סבלנות, הוגנות, יושרה, בין הבולטים ביותר.


$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found