הגדרת הפרט
מושג הפרט הוא ללא ספק מורכבות ועושר רב. במונחים טכניים, הוא מסמל את כל מה שאי אפשר לחלק, אם כי באופן כללי, הוא משמש להתייחסות לאדם או לאדם, מכיוון שאי אפשר לחלק או לחלק. הפרט הוא אם כן היחידה הקטנה והפשוטה ביותר של מערכות חברתיות מורכבות וגם המקור שממנו הם הוקמו ומאורגנים.
ניתן לקבוע את הגדרת מושג הפרט ברמות שונות. אם מתחילים ברמה האונטולוגית, בקיומה, אין ספק שרעיון הפרט הועשר עמוקות על ידי התיאוריות של הפילוסוף הצרפתי ר 'דקארט שהציע את הביטוי המפורסם "אני חושב, לכן אני". באמצעותו, הפרט הוא כזה כל עוד יש לו את היכולת לחשוב, לשקף ולהשתמש במתנות הרציונליות שלו. יחד עם זאת, ביטוי זה מכיר במיקומו של הפרט בסביבה בה הוא קיים, ובכך מקשר את עצמו לכל מה שמקיף אותו.
במובן אחר, הרעיון של הפרט כהוויה ייחודית ובלתי חוזרת שלא ניתן להעתיק או לחקות הוצע גם הוא מאחר שכל אחד מהם קם בסביבה מסוימת, עם יכולות פיזיות מסוימות ובהקשר היסטורי-מרחבי ספציפי. כל היסודות הללו הופכים אותו להוויה שאינה ניתנת לחלוקה בעצמו ובמיוחד משום שהם מעניקים לו את המאפיינים והתכונות שברשותו (במידה רבה) לאורך חייו.
עם זאת, הפרט כבן אנוש אינו אלמנט שתוכנן ונקבע מראש אלא להיפך, הוא אדם המסוגל ללמוד, לקבל ידע, לרכוש מיומנויות ולפתח תרבות. כאן נכנס לתפקיד שהסביבה והדו-קיום עם אנשים אחרים בחברה תופסים כדי שאדם יהיה כזה.
