הגדרה של אנתרופולוגיה חברתית
אנתרופולוגיה חברתית היא תחום בסיסי של הידע האנושי. מדע זה החל להתפתח בצורה קונקרטית יותר מהמאה התשע עשרה. באותו שלב ראשון, מושא המחקר המתאים לאנתרופולוגיה חברתית היה החברה הקדם תעשייתית. עם זאת, עם ההתפתחות החברתית, מדע זה הרחיב גם את תחום המחקר שלו.
אנשי מקצוע העוסקים בתחום האנתרופולוגיה החברתית הם מומחים להעמקת הידע התרבותי של עם
לדוגמא, מחקר של אנתרופולוג חברתי יכול להתייחס לשאלות ספציפיות כגון אמונתו של עם (כלומר רעיונות דתיים), זרמים אמנותיים דומיננטיים באותה תקופה, מהי תיאוריית הידע הדומיננטית, צורות של קשר חברתי, ערכים ואמונות שמבנות את האתיקה החברתית, המוסכמות החברתיות והמסורות של העמים בתאריכים ספציפיים. לכן, כמו דיסציפלינות אנושיות אחרות, אנתרופולוגיה חברתית היא אוצר המאפשר לבן האדם להכיר את עצמו טוב יותר כחלק מהחברה אליה הוא משתייך.
בנוסף, האנתרופולוגיה החברתית מראה גם את העושר התרבותי הקיים בעולם מההבדלים הקיימים במנהגי העמים השונים. במילים אחרות, תרבות כמזון לרוח היא טובת חיוני של האבולוציה מכיוון שהיא טובת גיוון. אחת משיטות המחקר שבוצעו על ידי אנתרופולוגים חברתיים היא תצפית ישירה שהיא המפתח לאיסוף נתונים אובייקטיביים.
גורם נוסף כמו, למשל, שפת אזור חיוני בכדי לעשות אנתרופולוגיה חברתית של אותו מקום.
האדם הוא ישות תרבותית
המשמעות של אנתרופולוגיה חברתית מתחילה גם מהנחת היסוד של האדם כישות תרבותית מטבעה. כלומר, אינטליגנציה, שכל, רגישות ורצון הם יכולות חיוניות להבנת אורח החיים האנושי.
מצד שני, בעוד שניתן להבין בן אנוש באופן אינדיבידואלי, האנתרופולוגיה החברתית מציבה את מסגרת ההתבוננות על הקבוצה כישות. כלומר, בחברה כמבנה עם חיים משל עצמו שניזונים מטקסים, מנהגים, נורמות ועובדות. אי אפשר להבין את האדם, כביטוי לטבע שלו.
צילומים: Fotolia - Antique / Bo Secher
