הגדרת מצפון מוסרי
הבן אדם הוא ישות של ענקיות עצומה כפי שמוצג על ידי הגרעין האישי. אחד התווים האופייניים לאדם הוא אינטימיות. כלומר, יכולת ההשתקפות שיש לכל בן אנוש לגבי הנכון ביחס לפעולה. המצפון המוסרי מראה את התקינות האתית של האדם שבאמצעות שיפוט רציונלי מסוגל להבחין באותה פעולה טובה ממה שלא.
כמו שיש פעולות שיכולות להיות אמצעי להשגת מטרה, נהפוך הוא, השגת הטוב הוא מטרה בפני עצמה מאחר ועשיית פעולות טובות מביאה רווחה לאלה שחשים רגועים ומסופקים בדרך הפעולה שלהם. מנקודת מבט חברתית, המצפון המוסרי מראה את החשיבות של כיבוד האדם האחר.
מימוש הטוב
המצפון המוסרי כאמור נקבע גם על ידי כללי פעולה, חוקים כלליים ואוניברסאליים המסייעים לאדם להפנים את מושג החובה המוסרית. אחד הקריטריונים העיקריים של המצפון המוסרי הוא הצדקה. לבני אדם יש את היכולת לשקף את מעשיהם שלהם בכדי להעריך טעויות אפשריות.
לחברה יש גם תפקיד חשוב מאוד בבניית האתיקה החברתית מאחר והחינוך הוא אחד האמצעים החשובים ביותר להכשרת אנשים. ידע הוא אופק של חופש וגם של השתקפות מוסרית. לבן האדם יש את מתנת החופש.
כלומר, יש לו את היכולת לבצע מעשה טוב אך הוא יכול גם לבצע רשלנות. הדבר החשוב הוא שמבחינה אתית, האדם אנוכי לפעול על ידי לקיחת אחריות על תוצאות מעשיו ויכול לתקן את הנזק שנגרם במקרה של ביצוע כישלון מסוים.
חשיבות הדוגמא המשפחתית
הורים הם התייחסות מוסרית לילדיהם שכן באמצעות מעשיהם הם מנחים את דרך החיים בדוגמה חיובית. הורים מחנכים את ילדיהם במצפון הטוב באמצעות הגשמת חוקים ברורים וקונקרטים בבית. הורים ומורים עובדים כצוות בהגשמת יעדים ספציפיים מכיוון שמודעות זו לטוב נרכשת בשנים הראשונות לחיים.
