הגדרת עבודה ישירה-עקיפה
העבודה היא מרכיב בסיסי בייצור ומוגדרת כעלות הזמן שהעובדים משקיעים בתהליך ייצור המוצר. תפיסה זו כוללת שכר עבודה, דמי סיכון, לילות ושעות נוספות, וכן מיסים הקשורים לכל עובד.
במילים אחרות, זהו ההון האנושי של חברה. באופן מסורתי, העבודה מסווגת לשני חלקים או כותרות: ישיר ועקיף.
ההבדל בין שתי האופנים
השיטה הישירה מתייחסת לאותם עובדים שמשתתפים בייצור מוצר ויש להם קשר איתו. לפיכך, מפעיל טקסטיל, חותך בד או עובד שמנקה בד הם דוגמאות לעבודה ישירה.
נהפוך הוא, אותם מפעילים שאינם מתערבים במפורש בעיבוד המוצר אך הם נחוצים בדרך כלשהי, מהווים את כוח העבודה העקיף. באופן זה, מפקח במפעל טקסטיל אינו עושה מניפולציה על המוצר אלא מתערב בתהליך השינוי. מנקה מפעל תהיה דוגמה נוספת בקטגוריה זו.
ההבחנה בין אחד לשני חשובה בכמה אופנים. מצד אחד, זה מאפשר לך לתכנן את הצרכים העסקיים, ומצד שני, זוהי דרך להזמין נכון תקציבים של גוף.
רובוטיזציה והכנסה בסיסית אוניברסלית
משימות שגרתיות מסוימות אינן מצריכות עוד עבודה כידוע. האבולוציה של הרובוטיקה והבינה המלאכותית גורמת להרס כוח האדם. מכונות יכולות לבצע פעולות מכניות ללא צורך בהעסקת עובדים. רובוטים עוקרים במהירות את מפעילי הייצור ובשנים האחרונות מכונות החלו להחליף עובדים מיומנים יותר.
במובן זה, ישנם רובוטים שעושים ניתוח פיננסי וכל מיני משימות אינטלקטואליות באמצעות אלגוריתמים מתמטיים.
אם מגמת הרובוטיזציה תמשיך לגדול, סביר מאוד שפעילות העבודה תחדל להתקיים בגרסתה המסורתית
מסיבה זו, כבר מדברים על הכנסה בסיסית אוניברסלית. צורת הכנסה זו תקודם על ידי המדינה ותבטיח את הצרכים הבסיסיים של האזרחים.
כיום ההצעה הזו נראית כמו כימרה בלתי מושגת, אך היא מגובה על ידי כלכלנים שזכו בפרס נובל לכלכלה או על ידי מנהיגים עולמיים כמו אילון מאסק, מייסד טסלה ופייפל. כמה ניסויים כבר נערכו במדינות כמו פינלנד או קנדה עם תוצאות טובות.
צילום: פוטוליה - פלויגרפי
