הגדרת שלטון החוק
זוהי הצורה הפוליטית של ארגון החיים החברתיים לפיה הרשויות השולטות בהן מוגבלות בהחלט על ידי מסגרת משפטית עליונה שהם מקבלים ואליה הם מגישים בצורותיה ובתכניה. לפיכך, כל החלטה של גופי השלטון שלה חייבת להיות כפופה לנהלים המוסדרים בחוק ובהנחיית כבוד מוחלט לזכויות היסוד.
המושג העומד על הפרק בבדיקה זו נעשה שימוש פוליטי עם בולטות. מדינה, כידוע, היא אותה שטח או יחידה פוליטית עילאית וככזו היא אוטונומית וריבונית. ניתן לנהל מדינות, מדינות, באופן אוטוקרטי, כלומר אותה מערכת שמאופיינת מכיוון שאדם יחיד שולט מי הוא שיש לו כוח מוחלט, אין חלוקת סמכויות כמו שיש למשל במערכת דמוקרטית. בדמוקרטיה, למשל, יש ממשלה המופעלת על ידי אדם המגלם את ההנהלה ומקבל החלטות בעניין זה, אולם כוחו יוגבל לכך ויהיו שתי סמכויות אחרות, חקיקתיות ושופטות, שיפעלו כבקר הראשון.
באופן כללי, דמוקרטיות מאופיינות בכך שיש מכבד את מה שמכונה שלטון החוק, ללא ספק, זו המדינה האידיאלית של כל עם כי כל הכוחות המרכיבים את המדינה כפופים לחוק, כלומר בכפוף לסמכות. של החוקים בתוקף, חוק האם, כגון החוקה הלאומית של מדינה, ושאר הגוף הנורמטיבי.
עקרונות כלליים של שלטון החוק
שלטון החוק מבוסס על ארבעה עמודי יסוד
1) כיבוד המערכת המשפטית על ידי כל רבדי המדינה.
2) קיומה של ערבות בגין זכויות היסוד והחירויות של כל אדם. כאשר זכויות וחירויות אלה נכללות בחוק, שלטון החוק מבטיח אותן באופן אוטומטי.
3) ביצוע הגוף הפוליטי של המדינה מוגבל על ידי החוק. גם מרכיבי ממשלת המדינה וגם הפקידים המרכיבים את המינהל הציבורי יהיו כפופים למערכת המשפט.
4) ההפרדה בין שלושת הסמכויות היסודיות של המדינה: חקיקה, ביצועית ושיפוטית.
שיקולים אתיים של שלטון החוק
כדי להגדיר נכון את שלטון החוק, יש צורך להתחיל מהרעיון שכל חברה חייבת להכיל איזושהי מערכת משפטית המסדירה את החיים הפוליטיים של הקהילה.
באופן זה, הרעיון העומד מאחורי המושג שלטון החוק הוא שלכוח הפוליטי חייבים להיות שורה של מגבלות המוטלות על ידי חקיקה. שהוא לא רק פוסטולציה ארגונית, אלא גם בעל השלכות אתיות.
זו הסיבה שמושג שלטון החוק מתעמת לחלוטין עם אותן חברות, שאף שיש להן מערכת משפטית כלשהי, מערכת זו אינה מייצגת כל גבול להפעלת הכוח המוחלט על ידי השכבה הפוליטית.
יחס הוגן ושווה
עלינו גם לומר כי במדינה בה יש אזרח שאינו מטופל בפני החוק כמו כל השאר, אותה מדינה אינה יכולה להיחשב כשלטון חוק גם אם צורת הממשל שלה היא דמוקרטית, משום שדווקא השלטון של החוק זה מרמז על קיום החוק ובשום חוק שמתהדר באזרח כזה לא יבוז ולא יינתן יחס הוגן ושווה כמו שאר בני ארצו.
הרשויות השולטות, נפגשות, מקבלות ומכבדות את החוק הנוכחי
מדינת חוק תהיה מדינה בה הרשויות השולטות בה נפגשות, מקבלות ומכבדות את החוק הנוכחי, כלומר במדינת חוק, כל הפעולות מצד החברה והמדינה כפופות לנורמות ונתמכות עליהן. חוקי, אשר יתרום להתפתחותה ולצמיחתה של המדינה הנדונה במסגרת של שלום והרמוניה מוחלטים. המשמעות היא גם כי בהוראת שלטון חוק, כוחה של המדינה מוגבל על ידי הזכות.
מדינה ומשפט, מרכיבים בסיסיים
לאחר מכן, היא מורכבת משני אלמנטים, המדינה המייצגת את הארגון הפוליטי והחוק, המתבטאים באותה מערך נורמות שישלטו על התנהגות בחברה.
תגובה כנגד אבסולוטיזם מונרכי
לידתו של מושג שלטון החוק הופיעה כ- הכרח כנגד הצעת המדינה האבסולוטיסטית, בה המלך הוא הסמכות העליונה, שהוא מעל כל אזרח, אפילו, אין שום כוח שיכול להאפיל עליו.
הרעיונות המרכיבים את שלטון החוק הם בנות ישירות של הליברליזם הגרמני של המאה ה -18, כאשר יצירותיהם של הוגים כמו הומבולדט וקאנט נמנים עם מקורותיהם המקוריים.
הם הטוענים כי כוח המדינה אינו יכול להיות מוחלט, אלא עליו לכבד את חופש הפרטים.
אך אם יש תאריך מרכזי בהיסטוריה של שלטון החוק, אין ספק שזה שנת 1789 שבה התרחשה המהפכה הצרפתית. מאותו הרגע התחילו להתפתח רעיונות לפיהם כל האזרחים שווים ונפתחה נקודת מבט חדשה לחלוטין ביחסים משפטיים עתידיים.
להפך, מה שמציע שלטון החוק הוא החידוש ש כוח נובע מהעם, מהאזרחים ושהם בסופו של דבר הם שבכוחם לבחור את הנציגים השולטים בהם, ללא הטלות.
חלוקת סמכויות ובתי משפט, ערבים לשלטון החוק
תוצאה ישירה של כניסת שלטון החוק הייתה חלוקת סמכויותיה של אומה לכוח מבצעת, כוח חקיקה וכוח שיפוטי. לפני כן, ליתר דיוק במדינות האבסולוטיסטיות, זה יהיה בדמות המלך בה נפגשו שלושת אלה.
לאחר חלוקת הסמכויות, יופיעו בתי המשפט והפרלמנט, שהם הגופים, המוסדות אשר יטפלו ויבינו את עניין הצדק והייצוג של האזרחים באמצעות יישוב דרישותיהם השונות.
אלמנט מהותי נוסף בתוך שלטון החוק מתגלה ככזה דמוקרטיה, מכיוון שהיא בדמות ממשלת דמוקרטיה שבה לעם יש אפשרות לבחור מי יהיה נציגיהם באמצעות קולותיהם.
אמנם, למען האמת, ראוי לציין שדמוקרטיה אינה מבטיחה קביעות שלטון חוק כלל, כלומר ממשלה יכולה לנקוט בתנאים ובאמצעים דמוקרטיים ואז להתעלם ולבטל אותם, ולהקים ממשלה סמכותית לחלוטין. כך הוא המקרה של גרמניה שנשלטה לפני עשרות שנים על ידי אדולף היטלר העקוב מדם וזה היה גם הסיפור הנוכחי של מדינות רבות אחרות שנציגיהן, שנבחרו ישירות על ידי העם, הניחו בשלטון חוק, ומיד לאחר מכן בזו אותו לשלטון עם אוטוקרטיה מוחלטת.
צילומים: iStock - IdealPhoto30 / Seltiva