הגדרת הנמקה
היכולת לחשוב שיש לכל בני האדם וזה ללא ספק המאפיין שמבדיל אותם משאר המינים החיים.. התפתחות התבונה אינה אלא אפשרות לחשוב ובאותה מעשה להכיר בעצמו כישות חושבת, לדמיין, לחלום, להקרין, לחשב וכו '. בקיצור, להפריד מעצם ההרגשה או מהתחושות והיצר הפשוטים ולעלות לקראת משהו גבוה יותר, מה שהופך אותנו לאנושיים.
היכולת לנמק: מה גרם לנו להיות מה שאנחנו
ברור שללא יכולת חשיבה והיגיון לא היינו מה שאנחנו. כיצורים חיים יש לנו את כל אותם מאפיינים, תכונות ויכולות כמו שאר היצורים החיים. אנחנו צריכים להאכיל, לישון, להתרבות. אלה היסודות הטבעיים והפונקציות הבסיסיות של גופנו שיש לספק. אך בשלב כלשהו בהיסטוריה, בתהליך ההומניזציה, הצליחו הפרימטים לפתח דרך חשיבה גבוהה מזו של שאר בעלי החיים ויכולים להגיע, באמצעות מינים שונים, למה שאנחנו בני האדם כיום.
אפשרות החשיבה והשימוש בתבונה היא זו שמבדילה אותנו מכל שאר היצורים החיים. יכולת זו מאפשרת לנו להבין את עצמנו כסובייקטים נפרדים מהשאר, היא נותנת לנו מגוון רחב בהרבה של אפשרויות מזו של תחושות ויצרים גופניים, והיא מאפשרת לנו להרהר בקיומנו. התבונה בו זמנית נותנת לנו אפשרות לזכור, ליצור שפות שיטתיות, לדמיין, לחלום, לחשוב על העבר והעתיד, היא מאפשרת לנו ליצור את הזהות שלנו.
ביולוגיה, חינוך, סביבה ונטייה אישית, מהווים מפתח בפיתוח חשיבה
לחשיבה יש מרכיב ביולוגי שמוכח במבנה המוח של בני האדם; היחסים הסינפטיים בין נוירונים הם המאפשרים פעולות אינסופיות של האינטלקט.
על מנת להשיג את המטרה הנ"ל, כלומר משימתה, התבונה תשתמש בסדרת עקרונות שמטבעם אנשים מניחים שהם נכונים באופן אוניברסלי, אלה הם: עקרון זהות (מראה שמושג הוא מושג זה), עקרון של אי סתירה (מציע שמושג לא יכול להיות ולא להיות בו זמנית) ו כלל עיקרון שלישי (נניח שבין היותו לבין היותו מושג, מצב ביניים אינו מתקבל.
ישנם שני סוגים עיקריים של הנמקה, הדדוקטיבי, מחד גיסא, כי הוא סבור כי המסקנה משתמעת בחצרים ובתחום אִינְדוּקְטִיבִי שמשיג מסקנות כלליות ממשהו מסוים.
כעת, לשם הסיבה להתפתחות ולפעולה נכונה, יש לממש אותה באמצעות שימוש מתמיד בהיגיון. החינוך שיש לבני האדם גישה אליהם מאז שאנו ילדים יעזור לנו במובן זה מכיוון שהנושאים השונים שאנו לוקחים יאפשרו לנו להפעיל זיכרון, הבנה, יצירתיות, בין שאר הסיבות לכך.
ונושא נוסף שמשפיע גם על התפתחות ההיגיון הוא ההקשר בו אנו חיים וצומחים. אם אדם גדל בסביבה נטולת אפשרויות בכל היבט, הוא בוודאי לא יוכל להתפתח, כמו זוגות אחרים שעושים זאת, באותה צורה החשיבה.
לאחר מכן, הביולוגיה של כל אחד מהם, תנאי החינוך והמשפחה יהיו גורמים המשפיעים ישירות על ההתפתחות והתפקוד הנכון של ההיגיון.
מחלות נפש ניווניות, אויבי הנפש הגדולים
הבעיה העיקרית שעמה נימוק מתמודד, ואולי אין לה פיתרון על פי חומרת המקרים, הן מחלות נפשיות או ניווניות המשפיעות ישירות על תפקוד המוח.
מחלת אלצהיימר היא אחת החזקות ביותר בהקשר זה מאחר והיא משפיעה על הזיכרון, דרך החשיבה, ההתנהגות, התפיסה, בין היתר. מי שסובל ממחלה זו יסבול מאובדן זיכרון ושאר יכולותיו האינטלקטואליות.
ישנם מספר גורמים נוטים לסבול ממחלה זו כגון גיל מתקדם, אם כי עלינו לומר כי היא עלולה להתרחש אצל אנשים שעדיין לא כל כך זקנים; קרובי משפחה ישירים שסבלו מכך: אחים או הורים; וכמה גנים.
התמונה יכולה להיות מאובחנת על ידי רופא לאחר שעבר את המטופל לבדיקה נוירולוגית, לאחר סימפטומים מוכרים, סקירת ההיסטוריה הרפואית שלו וביצוע כמה בדיקות של תפקודו הנפשי.
הסיבה היא כל מה שאנחנו מכירים ומאמינים
הבן אדם הוא היצור החי היחיד שיכול ליצור דברים, החל מחפצים פשוטים ודוממים וכלה במושגים ורעיונות מופשטים כמו דת, עבר, פילוסופיה. כל הפעולות הללו אפשריות משימוש בתבונה, באותה יכולת שהיא תערובת של יסודות פיזיקליים וכימיים המתרחשים במוחנו אך גם של היבטים רגשיים ונפשיים שלא ניתן להבין רק מנקודת המבט המדעית.
האפשרות לחשוב, לשקף, ליצור את העולם הסובב אותנו היא משהו ייחודי. חלק ניכר מחיי היומיום שלנו נוצרו על ידי בני האדם מההיגיון שלהם, כולל האופן שבו אנו מתקשרים עם הטבע ומצליחים לשלוט בו כאשר הוא יכול להיות בלתי צפוי או מסוכן. התרבויות בעולם, האובייקטים שאנו משתמשים בהם, הדתות בהן אנו מאמינים, תחושות מורכבות כמו אהבה הן כל השלכות של התבונה והיכולת להתעלות מעל האורגניזם הפיזי גרידא שניתן לנו.
