הגדרת צריכה

המונח צריכה הוא מונח שניתן להבין אותו גם במובן הכלכלי וגם במובן החברתי.

פעולה של צריכת טובין או שירות או אוכל

כאשר אנו מדברים על צריכה, אנו מתייחסים לפעולה של צריכה, קניית סוגים שונים של מוצרים או שירותים העשויים להציג דרגות שונות של חשיבות או רלוונטיות ביחס לאיכות חיינו.

הצריכה קשורה לכלכלה מכיוון שהיא הגורם המעודד תנועה כלכלית ומעניק לה דינמיות. יחד עם זאת, צריכה היא תופעה חברתית מכיוון שהיא יכולה להפוך לאורח חיים ולשנות באופן משמעותי את האופן בו אנשים מפתחים את חיי היומיום שלהם. הצריכה קשורה גם להוצאות, בדיוק כמו שזה קורה באנרגיה, אוכל, שירות.

צריכה: מנוע המערכת הקפיטליסטית

התפיסה של צריכת סחורות, מוצרים ושירותים קשורה קשר הדוק למערכת הקפיטליסטית. אמנם בהיסטוריה של האנושות מושג הצריכה תמיד היה קיים, אך הוא מקבל ערך או משמעות מיוחדים מהרגע בו הקפיטליזם נקבע כמערכת השלטון של החברה. הסיבה לכך היא שאחד המרכיבים החשובים ביותר של הקפיטליזם הוא תפוצה של הון או כסף באמצעות רכישה ומכירה של מוצרים, כלומר צריכה.

הצריכה היא מה שעוקב אחר הייצור של מוצרים ושירותים מסוימים, בהיותו השלב האחרון בשרשרת הכלכלית. לפיכך, ככל שהצריכה גבוהה יותר, כך הייצור גבוה יותר ולכן הכלכלה דינמית יותר. צריכה מרמזת תמיד על החזקת סכום כסף או הון מסוימים המושקעים ברכישת מוצר או טובין (משך זמן ארוך או קצר, למשל בית או אוכל בהתאמה), ורכישה תמיד קשורה לאפשרות של הגדלת רמת החיים של האדם.

החמרת הצרכנות: אתה מישהו ככל שאתה צורך יותר

עם זאת, כידוע, חברות עכשוויות מוגדרות כ"חברות צרכניות "שכן הפרמטר הנלקח בדרך כלל לקביעת רמת או איכות חייו של אדם עובר יותר בכמות הסחורה שיש לו מאשר בצורה בה הוא מנהל את חייו. חברות צרכניות קובעות שכדי שמישהו ירגיש שובע, צריך לצרוך כל הזמן וכמעט כפייתי סוגים שונים של חפצים ושירותים, מה שהופך את הצריכה לאינסופית מתוך רצון תמיד להגדיל או לשפר את מה שיש לו כבר. לפיכך, ניתן לומר כי הצריכה היא כיום היסוד הבסיסי של כלכלות העולם.

בינתיים, הנטייה האנושית לקנות סחורות ושירותים בכמות גדולה מהנדרש נקראת בפיגור העממי צרכנות, והאדם הנוהג בה כצרכן.

פרסום, תחרות והתקדמות טכנולוגית כגורמים לצריכה קיצונית

באופן כללי, הגורמים המפעילים אותו הם בדרך כלל הפרסום המתמיד שאנו מקבלים באמצעות אמצעי התקשורת השונים, ואומרים לנו, בין היתר, שאם נקנה דבר כזה או אחר, נהיה יפים יותר, צעירים יותר, מאושרים יותר, או שאנחנו נהיה להיות מוכר. חברתית; וגם התקדמות טכנולוגית ותחרותיות תורמים את חלקם בעניין זה.

הכשלים של הצרכנות: אנחנו לא שמחים יותר לקנות ולקנות

עלינו להדגיש שכמובן שזה לא המקרה באופן אובייקטיבי, קניית מוצר מסוים לא תהפוך אותנו צעירים או מאושרים יותר, אולם סובייקטיבית עבור רבים זה כך ואז שם הצרכנות מוצאת את הצלחתה, מה שכמובן לא תמיד לייצר השלכות חיוביות או נעימות עבור אנשים באופן פרטני וחברתי. אם לא, בהזדמנויות רבות זה רק גורם להפך, לקנאה, עצב וייסורים, בין תחושות אחרות, אצל אלו שאינם יכולים לגשת לסחורה זו או שאינם חשים מאושרים יותר לאחר רכישתם.

השפעה שלילית על הסביבה

מצד שני, עלינו לומר כי צרכנות נוטה להשפיע לרעה על כדור הארץ מכיוון שבאותה רצון מופרז לייצר יותר ויותר, כך שאנשים יצרכו ויצרכו, הם עלולים ליפול לניצול יתר של המשאבים הזמינים ולהכניע אותם. לטווח מסוים של הכחדה בטווח הקצר, שלא לדבר על זיהום סביבתי העלול לגרום לייצור של מוצרים מסוימים שאינם ידידותיים לסביבה.

למרות שלעתים קשה להתרחק מאותו מטח הפרסומות הפולש עלינו בחיי היומיום מכל עבר: טלוויזיה, רדיו, אינטרנט, כבישים ציבוריים, כתבי עת ושמעודד את הצרכנות שלנו, חשוב שנזכור לו כמה שאלות בסיסיות ... מתכון בהישג יד למקרה שנרצה להילחם כשווה לצרכן שבנו ...

באופן עקרוני עלינו להיות תקציב מוגדר שלוקח בחשבון את מה שאנחנו צריכים ומסלק את מה שלא נחוץ; ותמיד עלינו לבחור את המוצרים האיכותיים האלה ולא להיסחף עם ההבטחות שמותגים מסוימים מבטיחים בפרסום


$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found