הגדרה של קרביים
כאשר משתמשים במילה 'קרביים', היא משמשת כתואר כשיר כדי להצביע על כך שדבר, גישה או דרך להביע את עצמך הם מאוד אינטימיים, נלהבים מאוד או עזים מאוד. כל מה שנחשב כקרביים יהיה משהו מאוד מורגש, מלא תחושות (חיוביות ושליליות כאחד), במובן שקשור יותר לאימפולסיבי ולאינסטינקטיבי מאשר לרציונלי שאדם יכול להשיג במצבים מסוימים.
כפי שהמילה אומרת, כאשר אנו משתמשים במונח קרביים אנו מתייחסים לדרך ביטוי שמגיעה מתוכנו, כלומר, היא באה מהקרביים שלנו (אותם איברים שנמצאים ממש בגוף כמו המעיים, מעיים). הרעיון שיש משהו שמתעורר עמוק בתוכנו ושמובא החוצה נותן את התחושה שזה משהו טבעי, לא רציונליזציה, שמופיע באמצעות דחף ושלא תמיד מודד את ההשלכות שהוא יכול לייצר.
ברור שלעיתים קרובות דפוסים חברתיים והתנהגותיים גורמים לכך שבני אדם אינם פועלים באמת על פי רגשותיהם. הדיכוי מרצון ובלתי רצוני של תחושות, תחושות ומחשבות אלו הוא שגורם לכולנו להיות מסוגלים לחיות יחד. עם זאת, מצבים מסוימים שיכולים ליצור אלימות, סכסוך, ייסורים, פחד או אפילו שמחה בכמויות רבות הם בדיוק אלה שגורמים לנו להיות גישה או תגובה קרביים, מבלי למדוד את האופן בו אנו מבטאים זאת או אולי לעשות זאת במדויק לגרום לסוג מסוים של תגובה אצל מי שחזות במעשה שלנו.
במובן זה, לאמנות יש היבטים רבים יותר עם צורות הקרביים שכן היא תמיד דרך יותר לבבית ופחות רציונלית להביע את בני האדם. לפיכך, אמנים נתפסים לעיתים כאנשים חסרי דאגה, שאינם מודחקים על ידי הנחיות חברתיות ומשחררים מהווייתם את כל התחושות והתחושות שנולדות במעיים ושאינם יכולים לשתוק.
