הגדרת הפניה
המונח הפוגה יכול להתייחס למספר משמעויות המשתנות בהתאם לאופן השימוש בהן. במובן הראשון, המילה הפניה קשורה לרעיון ההפניה, ולכן הפניה היא מעשה שבאמצעותו מתייחסים למשהו שכבר קיים או קודם, למשל כאשר אדם כותב ומבצע הפניה ב ליצירה קיימת (במקרה זה, התייחסות תהיה כמו ציטוט או פרפרזה). אך מאידך, ניתן להבין את הפוגה גם כסלח חוב, המביא אותנו לתחום המשפטי והמשפטי בו המונח זוכה למשמעות שונה לחלוטין.
פעולת ההעברה במובן הראשון שהוזכר היא פעולה נפוצה מאוד שכל מי שכותב יכול לבצע. באופן זה הפניה מאפשרת לאדם לקחת בחשבון דברים או טקסטים שכבר נכתבו קודם על מנת לקשר או לקשר בין מה שהם אומרים לבין מה שנכתב שוב. בכל פעם שאנחנו מדברים על הפניה, אנו מציינים למי מופנה.
במובן השני של המילה רמיסיה אנו מוצאים משמעות אחרת לגמרי. הפטור במונחים שיפוטיים או משפטיים אינו יותר או פחות מהמעשה שבאמצעותו אדם או מוסד סולחים על חוב לאדם או למוסד אחר. חוב זה יכול להיות הון אך גם מכל סוג אחר, שנוצר מתוך החוזה המפורש פחות או יותר בין שני הצדדים. ניתן לבצע את ההפניה כדי לעזור לחייב, אם כי לעיתים ניתן לחייב טובה זו בריבית ארוכת טווח. הפיכה או מחילה של חוב יכולים להיות מוחלטים או חלקיים, כמו כן זה יכול להיות גם מרצון או צוואה (כלומר, כאשר אחד משני הצדדים נפטר ובמעשה פשוט זה החוב שהיה לאחד מהם אצל השני הוא הופסק).
הפוגה כמחילת חובות הינה דבר ידוע מאוד כיום במונחים בינלאומיים מאחר וישנן כמה מדינות המבקשות לבטל את חובותיהן החיצוניים לארגוני פיסקלים בינלאומיים כמו קרן המטבע הבינלאומית על מנת לבצע התאמה כלכלית מסודרת וחופשית.
