הגדרה של להיות

למושג ההוויה יש משמעויות שונות. קודם כל, זה שם נרדף להפוך למשהו או להיות ומשמש כקוליטיזם (למשל, משאלתו הגדולה ביותר הייתה להפוך למדען נאס"א). מצד שני, הפיכה מקבילה להתרחשות או להתרחשות וקשורה לחלוף הזמן ולהשלכותיו (מהלך האירועים הביא אותו להתפטר מתפקידו כפוליטיקאי). לבסוף, הפיכה היא מושג של פילוסופיה.

להיות כבעיה פילוסופית

הרעיון של להיות מתייחס לתהליך שבו משהו הופך למשהו אחר. במובן זה, במטאפיזיקה מה שלא משתנה ידוע בתור ישות ולעומת זאת יש את השינוי, כלומר מה הופך למשהו אחר. זה מרמז שהפיכה כרעיון מבטאת את הדרכים השונות להפוך למשהו.

בפילוסופיה אנו מדברים על בעיית ההפיכה, המקבילה לבעיית השינוי. במילים אחרות, הפילוסופיה חיפשה הסבר המאפשר לנו להבין מדוע הדברים משתנים, שלעתים כונו עקרון השינוי.

הפילוסופים היוניים סברו כי יש צורך להבין מה נותר במה שמשתנה, במה הופך. הפיתגוראים הבינו כי ההשתנות והמגוונת של הפיכה ניתנת לביטוי באמצעות המתמטיקה. הרקליטוס זיהה את המציאות עם הפיכה, שכן הכל משתנה ושום דבר לא נשאר.

במקום זאת אמר פרמנידס ששינוי ניכר, מכיוון שהרעיון להיות באופן רציונלי מרמז על היעדר שינוי (אם משהו מפסיק להיות הגיוני זה לא ומה שלא חסר משמעות). בעיית ההפיכה כשאלה פילוסופית חצתה את ההיסטוריה של המחשבה מהיוונים ועד ימינו.

כיום ממשיכים להתווכח על בעיית ההוויה. ישנם פילוסופים הטוענים כי הבנת להיות שווה ערך להבנת החיים עצמם. במובן זה, כל מה שאנושי משתנה ומשתנה, מה שאומר שהכל כפוף להיות: קיום אנושי, היסטוריה, שפה, תרבות או רעיונות.

נוכל לומר שיש שני ממדים של הפיכה, מימד חומרי (השינויים הפיזיים המשפיעים על הפרט) ומימד רוחני (למשל, שינויים פנימיים בעלי אופי נפשי או אינטלקטואלי). איכשהו, האדם אינו יכול להתעלם מבעיית ההפיכה, מכיוון שכל המציאות קשורה למושג הזמן.

להיות ודיאלקטיקה

לרעיון להפוך לפילוסופיה יש קשר ישיר עם רעיון הדיאלקטיקה, מושג מרכזי בתולדות המחשבה. להיות ודיאלקטיקה הם רעיונות שמאפשרים לנו להבין את השינויים והתמורות שמשפיעים על בני האדם (למשל, ההבנה הדיאלקטית של ההיסטוריה).

צילומים: iStock - choja / poba


$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found