הגדרה של טניס
ה טֶנִיס זה אחד מה הספורט הפופולרי ביותר והמתורגל ביותר ברחבי העולם, בינתיים, הנוהג שלה מפותח ב מגרש כדורסל מאופיין בכך שהוא שטח שטוח, עשוי אבק לבנים או מלט, בצורתו מלבני ומחולק לשני חלקים על ידי רשת.
החלוקה הזו היא בדיוק זו שמסמנת כל צד של המגרש בו יסודרו השחקנים. אפשר לשחק אחד ואחד, כלומר שחקן אחד מתמודד מול אחר, שיטה המכונה סינגלים ואם לא בזוגות או בזוגות הם יתמודדו עם אחר.
על מנת לתרגל אותה, בנוסף לשדה המשחק, שני יסודות חיוניים: מחבט טניס וכדור. השחקנים יתפסו את המחבט ואיתו עליהם להכות את הכדור שחייב לעבור לרשת. אם זה לא יקרה, הנקודה תספור להיפך. גם כאשר אחד השחקנים לא מחזיר את הכדור בצורה נכונה, הנקודה נגמרת וברור שהיא מוענקת ליריב.
שחקנים מפתחים פעימות שונות בזמן משחק טניס, כולל: ההגשה (זו המכה בה מתחיל המשחק), הכונן או ימינה (הכדור נפגע לאחר הריבאונד בזרוע המיומנת של הטניסאי), לַהֲפוֹך (מורכב ממכה הניתנת בצד הנגדי לכונן), צְרוֹר (זה שבץ שהשחקן עושה באוויר לפני שהכדור קופץ על המגרש), זריקת זריקה (במכה זו הכוונה היא שהכדור יאבד כוח ויפול קרוב מאוד לרשת מצד היריב), מכירה פומבית (זה מרמז על תנועה דומה להגשה אבל היא נעשית מעל הראש).
המשחק מתחיל בשירות אחד השחקנים ועליו להקפיץ בצד הנגדי של המגרש מזה שהוגש. ישנן שתי אפשרויות שירות, כלומר אם הראשונה נכשלת, אחרת קיימת. המשחק ימשיך כשהכדור יחזור וקופץ רק פעם אחת מכל צד, אם יש יותר מקפיצה אחת או שהוא עוזב את המגרש השחקן מאבד את הנקודה. אם מרוויחים ארבע נקודות, המשחק או המשחק ואם אתה מנצח בשישה משחקים אתה מקבל הסט. המשחק מורכב משתי מערכות, עם אפשרות שלישית במקרה של שוויון ובטורנירי משחק. גראנד סלאם חמש סטים נתמכים.
למרות שמאז המחצית הראשונה של המאה הקודמת הוא זכה לאופי מקצועי, טניס נוהג כבר זמן רב, כמובן עם הבדלים מסוימים מבחינת היסודות אך שיטותו הייתה ידועה כבר כמה מאות שנים.
