הגדרת הרחבה מעבר לים
התואר 'הרחבה מעבר לים' הוענק לאותה תופעה היסטורית שהתרחשה במאות ה -15 וה -16 בידי אירופה. התרחבות מעבר לים הייתה לא אחרת מאשר מה שאיפשר לשני עולמות שונים ומרוחקים זה מזה כמו אירופה ואמריקה להיפגש לראשונה בהיסטוריה. השם ניתן לתקופת זמן זו מכיוון שזה היה רגע ההתקדמות האירופית הגדולה ביותר על הים והאוקיאנוס של כדור הארץ עם יעדים כלכליים וצבאיים.
להתרחבות מעבר לים היו הסיבות או המקורות שלה במצור שהערבים ביצעו בסוף ימי הביניים בעיר קונסטנטינופול. המצור הזה פירושו עבור האירופאים את אובדן הקשר עם כל השווקים המזרחיים, הן במזרח התיכון והן במזרח הרחוק. באופן זה, היכולת האירופית והרצון להמשיך ולגדול כלכלית הם שהביאו, תחילה את הפורטוגזים ואחר כך את הספרדים, לצאת לאוקיינוסים בחיפוש אחר דרך הגעה חדשה לאותן ארצות רחוקות. עם זאת, בדרך הם בסופו של דבר הכירו את יבשות אפריקה (שמהן הכירו רק את הצפון) ואת אמריקה.
מרגע שהגיעה סוף סוף לאמריקה (בשנת 1492 בידי כריסטופר קולומבוס, שייצג את הכתר הספרדי), התפשטה הרחבה של אירופה מעבר לים בצורה מדהימה. לפיכך, מרבית מדינות מערב אירופה החלו בחיפוש פרוע אחר שטחים חדשים: ספרד, פורטוגל, ערים איטלקיות, אנגליה, הולנד, צרפת ורבים אחרים. זה הביא לכיבוש והתיישבות של חלק גדול מכדור הארץ, במיוחד יבשת אמריקה, שהתחלקה לידיים אירופיות מבלי לכבד את קיומן הקודם של תרבויות ילידי הארץ.
לבסוף, ניתן לומר כי התרחבות זו מעבר לים נוצרה שוב בסוף המאה ה -19 אך אז בשם האימפריאליזם. מאותו הרגע, האדם האירופי סיים להתיישב בשטחי הפלנטה שלא היה לו כוח פוליטי שעליהם הוא רק הגביל את עצמו לניצול כלכלי, כמו כמעט כל יבשת אפריקה, אוסטרליה ואזורים מסוימים בדרום מזרח אסיה.
