הגדרת מראה
זה מיועד על ידי המונח של מראה למראה החיצוני של אדם או דבר. מתיאור כללי זה של המונח נובע שכאשר אנו מדברים על הופעה, אנו מתייחסים אך ורק לאותו ישות חיצונית של אדם או דבר ושלא בגלל האופן שבו זה או התחושה שהחוץ מייצר בנו, אותו אדם יהיה להיות פנימית..
לדוגמא, וכדי להבהיר טוב יותר את הנקודה המדוברת, באופן כללי וכתוצאה מדעות קדומות ואי הבנות שלעתים בני אדם נתונים להם או נופלים, אנו נוטים, ברוב הנסיבות ללא סיבה או לכאורה, רק על סמך המבט החיצוני ההוא. שאנו עושים ויש לנו מאחרים, לפתוח בפסקי דין ערכיים לגבי התנהגותו או פעולותיו האפשריות של אדם, רק על סמך הדרך בה הוא מתלבש או נע. אדם שמקדיש יותר מדי תשומת לב לגוף שלו, באופן מסורתי, מוערך על ידי השאר כמיותר, חלול ולא אינטליגנטי, אם כי כמובן, הוא לא ומה שגרוע עוד יותר לא מתקרב לסוג זה. בינתיים, על אדם שמתלבש בצורה רשמית ביותר ואף להשתתף במסיבה לובש חליפה ועניבה, באופן כללי, יחשבו שמדובר בישות אינטליגנטית, רצינית ומתחשבת, אם כי זה כמובן המקרה.
בזה אני מתכוון שאנחנו כל כך פולשים על ידי סטריאוטיפים כלליים ואלו שאנחנו עצמנו יוצרים בראשנו, שבדרך כלל אלה בסופו של דבר מתנים את הרעיון שאנו יוצרים של שאר האנשים, וברור שמצב זה לא רק ייצור בעיות לאורך זמן. ביחס לסוג האנשים עם המראה שאנו מזכירים, אך גם לעצמנו, למרות שאיננו שייכים לסטריאוטיפ מוגדר של הופעה, זה גם יקשה על מערכות יחסים עתידיות מכיוון שכנראה לא נתנגד לטיפול במישהו את הופעתם ואנחנו בחשבונות מוגדרים שעושים טעות.
כפי שנאמר האמרה הפופולרית כי הופעות יכולות להטעות, ולכן טוב שהמראה החיצוני של מישהו מהווה אזהרה או קריאה לתשומת לב למניעת בעיות או מצבים לא נעימים, אולם כפי שניתן לראות מההערות, לא תמיד ההופעות מספרות אותנו מה האדם באמת, אז תמיד עדיף לדעת קודם ואז לשפוט או לפתוח פסק דין ערכי לגבי משהו או מישהו.
