הגדרה של פרפרזה
פרפרזה מגיעה מפרפרזה, שהיא משאב של שפה. פרפראזה משמשת כדי להעביר את הרעיון של מישהו שאנחנו מכירים (בדרך כלל סופר יוקרתי) באמצעות מילותינו שלנו. לפיכך, אם מישהו מתווכח על נושא ורוצה לתרום רעיון של אריסטו, עליו לומר "פרפרזה על אריסטו" ואז לומר את מה שאמר הפילוסוף הזה אך באופן משוער ולא בצורה טקסטואלית.
השימוש בפרפרזות מאפשר לחזק טיעון אישי, שכן לרעיון משל עצמו יש התחשבות רבה יותר אם הוא מתקשר למה שאדם או בעל סמכות אינטלקטואלית אמר או כתב. מצד שני, הפרפרזה משמשת להעברת לימוד, או באמצעותה ניתן לבצע משחק מילולי גאוני פחות או יותר (למשל, לנסח מחדש את דקארט, אני מאשר שאני חושב ואז מעצבן).
הצעת מחיר אינה זהה לפרפרזה
אם אני מצטט מחבר, עלי לשחזר נאמנות את דבריו. נניח שאני מדבר על אינטליגנציה ואני רוצה להתייחס לביטוי מפורסם כדי להמחיש רעיון מסוים, למשל ציטוט שנון של רודיארד קיפלינג, "המטופשות שבנשים יכולות להתמודד עם גבר אינטליגנטי." במקרה זה האזכור שאני עושה הוא מילולי. מצד שני, אם אני רוצה לנסח מחדש את הביטוי של רודיארד קיפלינג, אני יכול לומר את הדברים הבאים, "פרפרזה על קיפלינג, גברים אינטליגנטיים מתנהלים על ידי כל אישה." במקרה זה אינני מצטט את דברי המחבר בדיוק אלא מתאים אותם לנאומי באופן חופשי ובלתי פורמלי, מכיוון שאני מבין שהדבר החשוב הוא הרעיון הכללי ולא דיוק המשפט.
איך לנסח מחדש את השפה הכתובה
כשאנחנו כותבים טקסט אנחנו יכולים גם להשתמש בפרפרזות. זוהי דרך לא לקיים גניבה, ולכן יש להזכיר את המקור המקורי. באופן זה, כדי לנסח מחדש רעיון של מחבר, נוח להדגיש את הצהרתו המקורית ולציין בסוגריים את היצירה בה מופיע הרעיון האמור.
לאחר מכן נוכל להסביר את הרעיון שלנו בדרך שלנו, ובכך לשלב התייחסות מסוימת (ביטוי המחבר) עם הטיעונים האישיים שלנו. במובן זה, על ידי ניסוח פרפראזה אנו מקימים דיון בין ההשתקפויות עצמן לבין מה שנאמר על ידי המחבר. לדוגמה, אפלטון מאשר כי הצדק מבוסס על איזון פרטני וחברתי (הרפובליקה), אך אני טוען כי צדק אמיתי תלוי אך ורק בפרשנות הנכונה של החוק.
ניתן להסיק כי פרפרזה בשפה הכתובה היא אסטרטגיה להעשרת טקסט, שכן באמצעות פרפרזה ניתן לבסס חשיפת רעיונות עם מרכיב של השתקפות אינטלקטואלית.
צילומים: iStock - Photo_Concepts / ilbusca
