הגדרת דואליות
יש דיבורים על שְׁנִיוּת מתי עובדה היא מפגש של שתי דמויות או מאפיינים שונים באותו אדם או אותו דבר.
פגישה עם מאפיינים שונים אצל אותו אדם או אותו דבר
דואליות במובן זה נתפסת כמיוחד שדברים או אנשים יכולים להציג מכיוון שזה ייחודי שמישהו או משהו מציג שני היבטים או מאפיינים שונים והפוכים.
בואו נחשוב על אדם שמתגלה כטוב לב, יזום ותמיד מוכן לפתור את הבעיות העולות מעתיד עבודתו ברמה המקצועית, בעוד שאותו אדם, ברמה האישית, מתנגד מאוד לזה ש היא בעתיד.עבודה: היא זועפת, לא חברותית, היא לא רוצה שהסביבה הקרובה שלה תביא לה בעיות והיא לא פעילה בכל מה שקשור לפתרון הבעיות האישיות שלה.
תיאולוגיה ופילוסופיה: שני עקרונות עליונים אוטונומיים ומנוגדים
בינתיים, ב פילוסופיה ותיאולוגיה נקרא שְׁנִיוּת לזה דוקטרינה שמתארת במדויק את קיומם של שני עקרונות עליונים עצמאיים, אנטגוניסטיים וגם בלתי ניתנים להפחתה.
למשל, הרעיונות של טוב ורע הם מתגלים כדוגמה טובה לדואליות, משום ששניהם מוגדרים על ידי התנגדות זה לזה וגם מניחים שתי מהויות מנוגדות לחלוטין; חומר-רוח י ריאליזם-אידיאליזם הם כמה ביטויים אחרים של דואליזם.
בתוך ה פילוסופיה סינית נושא הדואליות הוא נושא שהוא מאוד נוכח ומהווה את החלק המרכזי בשאלות שהוא מציע. באמצעות הרעיון הידוע בכינויו יין ויאנג הפילוסופיה הסינית מסכמת את הדואליות הקיימת ביקום.
הרעיון של יין ויאנג יכול להיות מיושם על כל מצב כמו גם על כל אובייקט ובעיקר מה שהוא מחזיק הוא זה בכל טוב תמיד יהיה משהו רע ובכל דבר רע יהיה אפשר למצוא משהו טוב.
בפילוסופיה, אחד ממעריציו הגדולים ביותר, כמו הפילוסוף היווני אפלטון, הציג את נושא הדואליזם בצורה כוחנית וברורה, כך שיש לנו מושג של זמן כי מושג זה טופל הן בפילוסופיה והן בתאולוגיה.
עבור אפלטון יש שתי מציאויות: האחת רגישה ומאופיינת בפגמים, ומצד שני מציאות של עולם מושלם, שהוא של רעיונות.
הבחנה נוספת שהוא מבצע ביחס לשתי המציאות השונות הללו היא הגוף, שהוא חלק מהעולם ההגיוני והבלתי מושלם, ומהנשמה, אשר להיפך היא נצחית ומושלמת והיא חלק מעולם הרעיונות.
אפלטון טען שכאשר האינדיבידואל נולד הנשמה סגורה בגוף לא מושלם שבשלב מסוים ימצא סופיות עם המוות, בעוד שרגע זה ממש יהיה שחרור הנפש.
כאשר מאוחר יותר אריסטו יופיע במקום, הוא ידאג להכחיש את ההצעה הזו, כי מבחינתו הגוף והנשמה היוו יחידה שאינה ניתנת לפיתרון הנחוצה.
בתקופות מודרניות יותר נלקחת ההצעה של אפלטון, למשל פילוסופים כמו דקארט וקאנט ידברו על ההבדל בין חומר לרוח.
על חלקו, דואליזם תיאולוגי מחזיקה את קיומו של עיקרון אלוהי: הטוב, אשר מזוהה עם אור ובהתנגדות מוחלטת אליו נמצא עיקרון אלוהי אחר: רוע או חושך. אלוהים אחראי ליצירת הטוב ואילו הרע מיוחס לתחכמת השטן. הסינתזה שנעשתה על ידי הדואליזם התיאולוגי היא שהיא מוציאה את האדם מכל אשמה וחיוב בקיומו של הרוע בעולם, כלומר, הוא משחרר אותו מאחריות לגרום לו.
האם הנוכחי מתגלה כנדחה על ידי הכנסייה הקתולית על הסף , מכיוון שהוא מדבר על אל יכול ואינסופי שאינו מוליד את קיומו של הרוע, מה שמגביל באופן כלשהו את הפוטנציאל היצירתי שלו. כל מה שקיים על פני כדור הארץ נוצר על ידי אלוהים, אומרת הכנסייה הקתולית ולכן כל זה לא יכול להיות רע.
קיום של שני דברים בו זמנית
מצד שני, דואליות היא ה איכות קיומם של שני דברים בו זמנית. "בתקופה במועדון הייתה דואליות של נשיאים."
מצב זה יכול להתרחש מכיוון, למשל, יש רשות נבחרת, כך הוא המקרה של הדוגמה שנתנו, נשיא מועדון כדורגל, וכאשר נערכות הבחירות, נבחר נשיא אחר, עם זאת, נוצרת בעיה עם הלגיטימיות של אותו דבר ואז השניים בסופו של דבר חיים יחד עד לפתרון הבעיה.
זה לא נפוץ אבל זה משהו שקורה בדרך כלל בפוליטיקה במיוחד.
