הגדרה של הומאוסטזיס
ה הומאוסטזיס זהו מצב האיזון או התפקוד ההרמוני של הגוף. זהו מצב הטמון במצב בריאותי טוב. המילה באה מיוונית, מהומוס שפירושו דומה ומקיפאון, שהוא שווה ערך ליציבות.
לאיזון זה מגיעים כאשר נוצר קשר הדדי בין כל אחד מהמבנים המרכיבים יצור חי, אשר בתורו נשלטים על ידי מערכות בקרה שיש בהן תהליכי משוב.
מנגנוני בקרה המאפשרים שמירה על הומאוסטזיס
1. ויסות דרך מערכת העצבים
מנגנוני הבקרה והוויסות מתבצעים בעיקר על ידי מערכת העצבים. ישנן מערכות ללכידת מידע מבחוץ כמו גם מהרקמות השונות הכוללות סוגים שונים של קולטנים וחיבורם למערכת העצבים המרכזית במסלולים מראים.
מידע זה המתקבל מעובד במרכזי עצבים שונים מהם עוברים מסלולים מפליגים לרקמות השונות, זאת על מנת לבצע פעולה מסוימת. פעולות ויסות אלה מבוצעות בעיקר על ידי מערכת העצבים האוטונומית, דוגמה לכך היא ויסות לחץ הדם, טמפרטורת הגוף, הדופק או הנשימה, בין תהליכים רבים אחרים.
קשרים עם המערכת האנדוקרינית נוצרים גם ממערכת העצבים, המהווה זרוע שליטה מבצעת חשובה המתבצעת על ידי המערכת ההורמונאלית שאינה אלא מערכת של שליחים כימיים.
יחסי הגומלין בין מערכת העצבים למערכת האנדוקרינית מתרחשים בקשרים בין ההיפותלמוס לבלוטת יותרת המוח.
2. ויסות באמצעות המערכת האנדוקרינית
בלוטת יותרת המוח מווסתת את תפקודן של כל בלוטות הגוף, מבנים המייצרים חומרים הנקראים הורמונים האחראיים על תפקודם ויסותם של פעילויות שונות ברקמות הגוף השונות.
למערכת ההורמונלית מנגנון משוב המבטיח שליטה דקה בשחרור גורמים מגרים המיוצרים ברמת יותרת המוח.
דוגמא לכך היא למשל שחרור גורמים מגרים של השחלה על ידי יותרת המוח, זה מגרה את ייצור האסטרוגנים המעדיף את התבגרות הזקיק כדי להוליד ביצית. כאשר שחרור ביצית זו, השחלה מתחילה לייצר פרוגסטרון, שהוא ההורמון האחראי לסדרת שינויים ברחם שמכינים אותו לאפשרות לקנן את העובר במקרה שהשחלה מופרה.
אם מתרחשת הפריה, העובר מייצר הורמון (גונדוטרופין כוריוני) הממריץ את ייצור הפרוגסטרון על ידי השחלה, המעכב את גירוי יותרת המוח בשחלה, איתו הביוץ לא יתרחש שוב. אחרת, אם ההפריה לא מתרחשת, הרחם עובר קילוף של השכבה הפנימית שלו, שמקורו בזרימת הווסת, רמות הפרוגסטרון נופלות, מה שמפעיל שוב את יותרת המוח כך שמתרחש מחזור חדש.
מנגנונים הומאוסטטיים ממלאים פונקציות שונות:
1) שימוש במזון שנבלע וחיסולו לאחר מכן (למשל באמצעות הזעה או הפרשה),
2) ויסות טמפרטורת הגוף מאפשר התאמה של בעל חיים לסביבתו הפיזית,
3) מערכת החיסון כמנגנון הגנה מפני כל גוף חיצוני (למשל, חיידקים מסוימים) ו
4) ספיגת מים ברמות המתאימות כדי לאפשר את קיומם של צמח, בעל חיים או בן אדם.
תהליכים אלה הם דוגמאות קונקרטיות לתפקודים חיוניים המווסתים על ידי הומוסטזיס.
המודל ההומאוסטטי וההתנהגות האנושית
אם לכל היצורים החיים יש מנגנון פנימי מהסוג ההומאוסטטי, סביר לחשוב שרעיון זה חל על התנהגות אנושית. אם אנחנו בריאים מבחינה פיזיולוגית כשיש ויסות עצמי נכון של פונקציות חיוניות, משהו דומה מאוד יקרה ביחס להתנהגות שלנו. לפיכך, האיזון הרגשי שלנו זקוק למנגנון כלשהו המאפשר יציבות רגשות.
יש לזכור שמצב הנפש של הפרט תלוי, במידה רבה, באופן שבו הוא נמצא פיזית. שקול אדם עם סכיזופרניה שאינו לוקח את התרופות שלו. נסיבה זו תגרום מראש לחוסר איזון רגשי. באופן דומה, אתלט פצוע שלא עוסק בספורט ירגיש מיואש מכיוון שרמות האנדורפין שלו נמוכות מהרגיל. בסופו של דבר, איך אנו מבחינה נפשית תלוי בשני גורמים בסיסיים: התגובות הכימיות המתרחשות בגופנו ואירועים חיצוניים היוצרים שינויים פיזיים או נפשיים מסוימים. שני הנושאים מאוזנים במודע או שלא במודע על ידי מנגנון הומאוסטטי כלשהו.
