הגדרת שיקול דעת
שיקול דעת הוא, כפי שמציין המילון, איכות שיקול הדעת, כלומר ביצוע של משהו או מישהו ללא השפעת נורמה או כלל. במילים אחרות, החלטה זו שאינה מצייתת לתקנה ספציפית אלא מבוססת על קריטריונים אישיים של מישהו.
רעיון הדיסקרטיות דומה לאיזה דבר אחר, שרירותיות. עם זאת, הם מונחים שאסור לבלבל ביניהם. שרירותיות היא שם נרדף לאי צדק ומישהו מקבל החלטה שרירותית כשהוא לא מציית לקריטריון חיצוני (למשל, כלל חובה). מצד שני, לפעול לפי שיקול דעתך מרמז שאתה לא מנסה לעשות עוול, אלא שאתה מאמץ את ההחלטה שנחשבת המתאימה ביותר.
במושג שיקול הדעת יש יסוד מהותי, חופש. אם אדם אומר לאחרים לעשות משהו באופן שיקול דעת, הוא מציע לו לבצע פעולה באופן חופשי, בקריטריונים שנראים לו המתאימים ביותר.
שיקול דעת מנהלי
בתקנות המינהליות של המדינה יש רגולציה נורמטיבית מחמירה. עם זאת, יש חריג לכלל כללי זה: שיקול דעת מנהלי. הרעיון הבסיסי העומד מאחורי מושג זה הוא להעניק חופש פרשני כלשהו בנסיבות מסוימות. החוק לא תמיד מטיל פעולה ספציפית, אלא שוקל את האפשרות שאחראי יכול לבצע הערכה משלו. במילים אחרות, זה מרווח מסוים לקבל החלטות על סמך המצב.
בתחום המשפט, לשופטים יש סמכות להפעיל מעצר מונע במצבים מסוימים, נסיבות שמתבצעות על פי שיקול דעתם. כפי שהגיוני, שיקול הדעת של אמצעי מסוג זה שנוי במחלוקת למדי ומשפטנים מתווכחים על כך, שכן קיים סיכון לביצוע עוול או שימוש לרעה בסמכות.
אש כרצונו
במערכת הצבאית ממונה נותן פקודה ועל הכפוף לעמוד בה עד תום. כלל זה מרמז כי הכפוף אינו יכול לעשות את מה שהוא רואה לנכון, שכן חובתו היא למלא את הצווים. למרות זאת, ישנם מצבים מיוחדים בהם חשוב להיות יעילים ונחרצים.
בואו נחשוב על קרב בו החיילים ממתינים לפקודות ממפקדיהם וברגע מסוים מתקבלת הצו הבא: ירי כרצונו. במקרה זה, על החייל לירות בדרך שהוא רואה לנכון ביותר וכשהוא מבין שזה הכרחי. לסדר זה יש מרכיב פרדוקסלי, מכיוון שהוא מרמז שעליו להתקיים אך בצורה חופשית ביישומו.
