הגדרה של רגיל
המונח מישור משמש לתיאור אותם מרחבים טבעיים המורכבים מתבליטים נמוכים או מגובה מינימלי, קרוב לגובה פני הים ועם סוג מסוים של צמחייה מסוימת לכל מערכת אקולוגית. הרעיון של מישור נובע בדיוק מהרעיון של מישור, ממשהו שאין לו נפח או שינויים על פניו. למרות שהמישורים הטבעיים עשויים להראות הבדלי גובה או בהקלה שלהם בהתאם לסוג האזור עליו אנו מדברים, באופן כללי נתייחס לטריטוריות שטוחות בהן איננו מוצאים הרים, מישורים, גבעות או כל סוג של גובה בולט. איזה ניגוד לשאר הבמה.
המישורים נחשבים למרחב הטוב ביותר עבור בתי גידול אנושיים מכיוון שהם מאפשרים פיתוח קל הרבה יותר של פעילויות כמו בעלי חיים, חקלאות או מרעה: על ידי אי הצגת סדרים, הבדלי גובה או שינויים באקלים, הם מעדיפים את קביעות האדם. בנוסף לאפשר ניהול קל ונגיש יותר, המישורים הם בדרך כלל חלק מהשטחים הפוריים והטובים ביותר לצמיחה של כל סוג של צמח או ירק. המישורים יכולים להשתנות מבחינת גובה אחד לשני (עם מישורים הנמצאים פחות מ- 700 מטר מעל פני הים על פני כדור הארץ ואחרים הנמצאים מעל 1000 מטר מעל פני הים). מה שחשוב הוא שבתוך השטח של המישור ההוא אין שינויים ניכרים מאוד בגובה או בנפח.
בדרך כלל המישורים הנפוצים ביותר מתרחשים בשפלה ליד הים בה השטח טרם זכה לגובה רב, או גם בעמקים שנוצרים באופן טבעי בין רכסי הרים או בין הרים. אנו מוצאים סוגים שונים של מישורים על פי היווצרותם: מישורי חוף, סחף, אגם, קרחון ולבה.
