הגדרת חובה משפטית
בכל מערכת משפטית נקבעים כללים שיש לעמוד בהם. מכאן משתמע שיש חובות שיש בהכרח לכבד על ידי יחידים או נושאים משפטיים. כתוצאה מכך, בתחום המשפט קיים המושג חובה משפטית והוא מורכב מהטלת חובות או חובות.
ללא קשר להקשר המשפטי, המונח חובה מתייחס לכל מה שנחשב לחובה. בהזדמנויות רבות חובות אינן קשורות לרצונות אישיים, אלא למה שנחשב מתאים ונוח. לרעיון החובה המשפטית שני ממדים, האחד קשור למשפט והשני לפילוסופיה.
יסוד בסיסי במבנה הנורמות המשפטיות
תפיסה זו מגולמת בכל אחד מהסטנדרטים שנקבעו. באופן זה, איסור ספציפי מרמז על רעיון החובה החוקית.
התנהגותם של יחידים במסגרת החוק חייבת להיות כפופה לחובה משפטית. במובן זה, יש אופי אובייקטיבי של הכללים שמטרתם להגן על האינטרסים של הקהילה.
כדי שנורמה או כלל יהיו בעלי ערך משפטי יש צורך לשלב אילוץ משפטי כלשהו
במילים אחרות, קיימת חובה חוקית כל עוד הפרת הכלל מלווה בכפייה או ענישה כלשהם.
אם אדם מבצע פעולה שאינה חוקית או מנוגדת לחוק, הוא פועל בניגוד לחובה משפטית. נניח שאדם לא מקיים חוזה שכירות מכיוון שהוא לא משלם את התשלום החודשי לבעלים. במקרה זה, החובה החוקית מתייחסת לחובתו של אותו אדם לקיים את הקבוע בחוזה.
כבוד לחוק מנקודת המבט הקנטיאנית
כבוד לנורמות משפטיות נושא תחושה מוסרית מסוימת. הפילוסוף של ההשכלה איננואל קאנט הצהיר כי חובה משפטית היא הצורך לעמוד בפעולה מסוימת מכיוון שהחוק מכובד.
במילים אחרות, אנחנו לא צריכים לעמוד בנורמה משפטית מכיוון שאנחנו מסכימים איתה, אלא בגלל שיש לנו חוש מוסרי המחייב אותנו לכבד את החוקים בכלל.
מבחינת קאנט, חובה משפטית וכבוד לחוק הם מושגים הדוקים זה בזה. יש לקחת בחשבון שבמחשבה הקנטיאנית מוסר הוא בהשראת שכנוע עצמי אישי, כלומר באוטונומיה של הפרט.
כתוצאה מכך אין לכבד את החוק להתבסס על חשש מפני ענישה אפשרית, אלא על חובה מוסרית. כאשר החובה המוסרית מועברת לתחום המשפט היא הופכת לחובה חוקית.
צילום: Fotolia - muuraa
