הגדרה של מגנה קארטה
למושג זה שתי משמעויות. מצד אחד מדברים על מגנה כרטה כמילה נרדפת לחוקה. מצד שני, הכוונה היא למגנה כרטה שהוכרזה באנגליה בימי הביניים.
הטקסט החוקתי של אומה
מגנה כרטה או חוקה הוא טקסט נורמטיבי בו מוצגות ההוראות הכלליות לארגון החיים בחברה ולתפקוד המדינה. לפיכך, זו מסגרת משפטית כללית שצריכה להנחות את מערך החוקים של אומה. יחד עם זאת, מסמך מסוג זה חייב להיות תוצאה של קונצנזוס, שכן מטרתו היא לאחד עם.
באופן כללי, כל מגנה כרטה כוללת זכויות יסוד של יחידים, ארגון המדינה וסמכויותיה, כמו גם מנגנונים משפטיים להגבלת הפעלת הכוח.
כל מגנה כרטה נוצרת על ידי כוח מכונן, כלומר קבוצת פוליטיקאים שמטרתם לנסח חוקה וברגע שהיא תאושר הם יאבדו את תפקידם. ביחס לתוכנו, זה תלוי בכל אומה.
עם זאת, מרבית הטקסטים החוקתיים הם בהשראת הצהרת זכויות האדם והאזרח שפותחה במהלך תהליך המהפכה הצרפתית בשנת 1789. במסמך זה הוקמו בסיסי הפרדת הרשויות כביכול.
בשנת 1215 הוכרזה המגנה כרטה באנגליה
בימי המלוכה חואן סין טיירה, אחיו של ריקרדו קוראזון דה לאון, אושר מסמך היסטורי זה. עם עליית המלך לשלטון הוא התנגד לאצולה בנושאים טריטוריאליים ובמקביל גרם לאי שביעות רצון עממית בשל המסים הגבוהים שאישר. מצב זה הביא את האצילים לקדם מסגרת משפטית חדשה לפתרון התחלואה הכללית.
האצילים האנגלים הסכימו לפקודה חדשה באמצעות מה שמכונה מגנה כרטה. היא כללה סדרת פריבילגיות לאצולה כדי שהמלך לא יוכל לפגוע בהן.
מאידך, המגנה כרטה הציגה את האביאס קורפוס כדמות משפטית שנועדה להגביל את כוחו של המלך, ומנגד, זה היה מנגנון חוקי להבטיח משפט הוגן לכל אזרח (האביאס קורפוס ששולב ב- המגנה כרטה נחשבת כערובה לחזקת חפות).
מנקודת המבט של ההיסטוריה של החוקתיות, מגנה כרטה האנגלית נחשבת למסמך הבסיסי להבנת מקורם של טקסטים משפטיים בעולם האנגלו-סכסי.
צילום: פוטוליה - אסמטי
