ניאו-ביהביוריזם - הגדרה, מושג ומה זה
ביהביוריזם מבוסס על רעיון בסיסי: גירוי A גורם לתגובה B והמנגנון המסביר אינטראקציה זו הוא התניה. גישה זו נוסתה והושלמה משנת 1930 בחזונם של פסיכולוגים ניאו-התנהגותיים כמו סקינר, תורנדייק והול. ניאו-התנהגותיים טוענים כי המשתנים של גירוי, תגובה והתניה אינם מספיקים בכדי להבין את ההתנהגות, ולכן יש צורך גם להבין את התהליכים הנפשיים המשפיעים על בני האדם.
ביהביוריזם הוא זרם של פסיכולוגיה שהחל בראשית המאה העשרים ונציגו הגבוה ביותר היה ג'יי בי ווטסון
הצירים הבסיסיים של הביהביוריזם הם הבאים: מושא המחקר של הפסיכולוגיה הוא התנהגות נצפית והשיטה שיש לעקוב אחריה היא התבוננות ניסיונית. באופן זה, הגישה הביהביוריסטית שברה את המסורת הקודמת, בה נותחו מצבי תודעה והתבוננות פנימית הייתה שיטת הניתוח הבסיסית.
היבטים בסיסיים של ניאו-ביהביוריזם
מטרת הלימוד העיקרית היא למידה ומטרת זרם זה היא ליצור מסגרת תיאורטית כללית של למידה.
יש אנלוגיה בין המוח האנושי למחשב. החל מדמיון זה כמודל, ניאו-התנהגותי מסבירים מה קורה בתודעה כאשר מתבצעת פעילות מסוימת. זה מרמז שלא ניתן להבין את הפרט כאורגניזם פשוט של קלט ופלט של מידע, אך יש צורך לנתח את התהליכים הנפשיים המתערבים בהתנהגותם.
יש לציין כי תהליכים נפשיים אינם נצפים, אך יש להם תפקיד בהתנהגות אנושית, כפי שקורה עם ציפיות או מפות קוגניטיביות.
ניאו-התנהגותיות התמקדה בנושאים כמו אמפתיה, מוטיבציה ותפיסה
בכל הנוגע ללמידה, פסיכולוגים מזרם זה נותנים רלוונטיות להיבטים המתערבים בתהליך הלמידה, כגון שפה או רגשות.
ניאו-התנהגותיות מדגישה את תפקידה של הסביבה בתהליך הלמידה ואת חשיבותן של שיטות לשליטה בהתנהגות. באופן זה, הסביבה משמשת כמנגנון מחזק את הפרט, הן במובן החיובי והן בשלילה. כתוצאה מכך, אם התגבור ישונה בסביבה נתונה, ניתן יהיה לעורר שינוי בהתנהגות האנושית.
אישיותו של הפרט היא תוצאה של שלושה פרמטרים קשורים: הסביבה האישית והחברתית בה הוא חי, החיזוקים שהוא מקבל והתהליכים הנפשיים שהוא יוצר.
תמונות: iStock - Enis Aksoy / Nastia11
