הגדרת מנטור
במונחים כלליים, המילה mentor מציינת את האדם שממלא את תפקידו לייעץ או להנחות אחר בהיבט כלשהו ואשר נמצא בעמדה לעשות זאת מכיוון שהניסיון או הידע שלהם בנושא זה תומכים בו ומציבים אותו במקום מעולה זה. להנחות.
מצד שני, מנטור ייחשב גם לאדם המלמד אחר מיומנות, נושא, בין היתר ואז תומך בה, תומך בהם בכניסה לתחום בו הם יבצעו את האמנות או יתאמנו, כלומר, כי בדרך ישירה או עקיפה כלשהי פותח את הדלתות של אותו אזור להתפתחותו.
סביר להניח כי מי שממלא את תפקיד המנטור תופס מקום בולט ובולט מאוד בתחום בו הם עובדים, כלומר בדרך כלל מנטור הוא גם מוביל במדידתם והוא מוכר פה אחד ככזה.
בינתיים, בין הכישורים הייחודיים ביותר שמנטור צריך להציג כדי להיחשב על ידי אחרים ככאלה הם היכולת לתקשר, הנכונות לספק ייעוץ, העברת ידע וחוויות בצורה ברורה ומדויקת, והיכולת להגיע לאותו האחר כדי להעביר ביעילות ידע, עצות ושהאחר יכיר בו בתפקידו כמנטור.
מנטור רק בנוכחותו ותמיכתו יספק לאחר שמכיר בטווח חשוב של מידות טובות בו, את הכוח ואת האפשרות הוודאית להשיג הצלחה.
בעולם האמנותי, למרות שברור שזה לא מצטמצם רק אליו, מקובל מאוד למצוא את דמותו של המנטור, בדרך כלל בדמותו של אמן מקודש, שבזכות הקריירה המדהימה שלו הופך אמנים אחרים שעדיין לא מקודשים. או מתכנסים ניגשים אליו בחיפוש אחר תמיכה, קידום ותורות ואז בסופו של דבר להיות משהו כמו סוג של ילדים אמנותיים של זה שיעזור להם להצליח באמנות שלהם.
בינתיים, ילדים אמנותיים אלה מבטאים בדרך כלל מסירות מוחלטת והערצה למנטור שלהם, וכמובן, גם תודה על ההיתר הזה להיות קרוב אליו ולאפשר להם ללמוד ממנו.
כמה מקצועות ומקצועות, כמו זה שכבר הוזכר בשחקן, מאופיינים בנוכחותם של מנטורים, מורים, ומציבים אותם במונחים פופולריים יותר, ודווקא אלה מלמדים את הפעילות ומוודאים גם כי תלמידיהם משתלבים בתכנית הסביבה בתמיכתם ובחסותם.
זה אפילו מקובל מאוד שהתקשורת, המבקרים והעיתונות מכירים בהם כיורשים למנטור שלהם בגלל הקשר הסימביוטי שמנטורים נוטים ליצור עם תלמידיהם.
בהיסטוריה אנו מוצאים אינספור מדריכים, שבאומנויות, מדעים ופרקטיקות שונות היו בולטים ומוכרים של אישים ודמויות שהצליחו גם להתבלט ובחלק גדול מכך הם היו קשורים לתורתו של המנטור שלהם.
אחת הדוגמאות החשובות והעתיקות ביותר היא זו של הפילוסוף היווני אריסטו שזוכה להיות מנטור של אלכסנדר הגדול, אחד המלכים והסמכויות הבולטים ביותר של העת העתיקה הקלאסית. אביו פיליפ השני, אותו הצליח לראש הכס המקדוני עוד בשנות ה -300 לפני הספירה הוא לימד אותו טקטיקות ואסטרטגיות צבאיות, בעוד שהוא נתן לאחד הפילוסופים החשובים באותה תקופה, אריסטו, את ההכשרה האינטלקטואלית של בנו אלכסנדר.
ההוראה העצומה שקיבל משני המדריכים, מאביו, ברמה הצבאית והפוליטית וברמה האינטלקטואלית של אריסטו, אפשרה לאלכסנדר הגדול להיכנס להיסטוריה של האנושות כאחד הפוליטיקאים הגדולים ביותר ושל אלה שעשו התמורות הגדולות ביותר. והתקדמות שהושגה.
