הגדרת פרשיות
Parseness משמש להגדרת דרך לעשות דברים במקום בו שוררת שלווה ושלווה, ואף עשויה להיות להם קונוטציה שלילית. מצד שני, לעיתים משתמשים בה גם בכדי להתייחס לאנשים שיש להם שליטה רבה ברגשות שלהם, תוך התחשבות בעודף קור.
בתחום אחר לגמרי, המונח פרזניזם משמש לתיאור תיאוריות פשוטות המאפשרות הסבר על תופעות שונות מתוך סדרה של הצעות לא שטחיות.
עקרון הפרשת
זה קרה לכולם מדי פעם שהתמודדו עם סיטואציה שהולכת ומתסבכת, אפשר היה לפתור אותה הרבה יותר מהר אם פשוט היו בוחרים מההתחלה לאמץ את הפיתרון הפשוט ביותר. דרך גישה זו לבעיות היא מה שמכונה עקרון הפרשיות.
במדע, עיקרון זה מוכר יותר בתור הגילוח של אוקהם, אשר, כפי שהוסבר בקצרה, הוא שכאשר מוצעים כמה פתרונות לאותה בעיה, הפשוטה ביותר היא בדרך כלל הטובה ביותר.
ויליאם אוקהם היה פרזיסקאני של המאה הארבע עשרה שניסה להסביר שבטבע הפשוטים תמיד מנצחים את המתחם, והחל מאקסיומה זו, הוא הציע כי כדי למצוא את ההסבר לתופעה, יש להגביל את מספר ההנחות ככל האפשר, להישאר רק עם הכי מתקבל על הדעת.
דרך חשיבה זו היא שהביאה מדענים אחרים לטבע את המטאפורה של התער במאות המאוחרות יותר. העברת סכין גילוח באמצעות ההסבר מסירה את כל פריטי האביזר, ונותרת רק את הדברים העיקריים. לפיכך, עקרון השיתוף ידוע גם כתער של אוקהם.
אך דרך חשיבה זו מהווה בעיה רצינית, ולמרות שזו דרך שימושית מאוד להתמודדות עם בעיה, היא אינה נותנת פיתרון קטגורי הרבה פחות. הופעת נתונים חדשים עלולה לגרום להחלפת תיאוריה קודמת שהאמינה כנכונה בתיאוריה חדשה ומורכבת הרבה יותר, כפי שקורה, למשל, במודל הכבידה של איינשטיין שהחליף את זה של ניוטון.
לסיכום, ניתן להסיק כי עקרון הפרוש הוא מאוד שימושי כאשר מחפשים הסבר לתופעה, אך לא מסיבה זו ההסבר הפשוט ביותר צריך להיות זה האמיתי.
תמונות: iStock - BruceStanfield / themacx
