הגדרה של טיולי חקר
אם אנחנו חושבים על הרעיון של נסיעה, לגלות לנו משהו אחר לאורח החיים שלנו. נכון לעכשיו הטיולים נעשים מתוך כוונה לחופשה, ליהנות משעות הפנאי במקום אחר שאינו גר בו.
כאשר כדור הארץ היה כוכב לכת עם הרחבות לא ידועות רבות, היו אנשים שהיו סקרנים להכיר את השטחים האלה. הם ערכו טיולי חקר המונעים מסיבות שונות: לגלות מסלולים חדשים, מתוך סקרנות אינטלקטואלית ומדעית, להרחיב את תחום המדינה, מסיבות מסחריות או מתוך כוונה להתגבר על אתגר.
רשימת טיולי החקר תהיה נרחבת מאוד, אך ישנם כאלה בעלי ערך מיוחד. כריסטופר קולומבוס גילה את יבשת אמריקה במאה ה -15. ובתקופתו היו חוקרים גדולים אחרים: פיזארו, קורטס, מגלנס, אלקנו, אמריקו וספוצ'יו ... כולם חקרו מסלולים חדשים באמריקה. לתוצאה של מסעותיו היו השלכות שונות מאוד; הן במאזן הפוליטי של הכוחות, כמו בכלכלה, מנטליות והתקדמות מדעית.
ליבשת אפריקה הייתה חידה גדולה: הכרת מקורות הנילוס, והחוקר ליווינגסטון הוא שגילה אותם. גם הקוטב הדרומי וגם הקוטב הצפוני קשורים לשלושה חוקרים: סקוט, אמודסן ושקלטון, שהגיעו לקצוות כדור הארץ באמצעים טכניים עדיין ראשוניים מאוד.
מסעות החקר מושכים תשומת לב מכיוון שהם כיבוש האנושות. החוקרים נחשבים לגיבורים, מכיוון שהם התמודדו עם הלא נודע ולקחו סיכון גבוה. אל תשכח שבעבר ידע טכני היה מוגבל וחקירת מקומות חדשים פירושה התגברות על כל מיני קשיים.
כל אחד מטיולי החקר אמור היה לשלוט גדול יותר על פני כדור הארץ. בכל הרפתקה הייתה מוטיבציה מיוחדת (למשל, מסעותיו של ג'יימס קוק במאה ה -18 נועדו להרחיב את השפעתה של האימפריה הבריטית). עם זאת, הופיעו היבטים אחרים שהיו גם רלוונטיים והרחיבו את הידע של האנושות: שפות חדשות, מסורות שונות או דרך אחרת להבנת החיים.
מסע החיפושים האחרון של הקלה מיוחדת היה בשנת 1969 כאשר האסטרונאוטים ארמסטרונג, אלדרין וקולינס הגיעו לירח. ככל שהאדם מתקדם בגלל אתגרים חדשים, מסעות החקר הבאים יצטרכו להיות אי שם ביקום.
