הגדרה של רוצח סדרתי
זה ידוע כ רוצח סדרתי לזה אדם שרצח שלושה אנשים או יותר בפרק זמן של יותר מחודש, והשאיר זמן מת בין רצח אחד לשני ואשר המניע העיקרי שלו להריגה נמצא בסיפוק הפסיכולוגי שהמעשה מספק להרוג.
אדם שרצח יותר משלושה אנשים בזמן העולה על חודש
מגוון רחב של דחפים פסיכולוגיים יכול להוביל להרוג הרוצח הסדרתי או הרוצח הסדרתי, כידוע, במיוחד אובססיות מיניות וכוונות מוגזמות לכוח.
פרופילים אופנתיים וחולים
המתודולוגיה, כלומר אופן הפעולה שלפיו רוצח מסוג זה נוהג בדרך כלל תמיד זהה, משום שהפשעים מתבצעים פחות או יותר באותם תנאים והיעדים שנבחרו חולקים מאפיינים, כולל מקצוע, מין, גיל וכו '. גזע.
עובדה חוזרת היא שרוב הרוצחים הסדרתיים נוכחים רקע לא בריאכלומר הם עצמם היו קורבנות התעללות בילדותם.
שאלת הפנטזיה הרצחנית היא מאפיין של עבריינים אלה מכיוון שהם בדרך כלל מפנטזים מילדים ומתבגרות, עם רציחות, הם אוהבים לקרוא על פשעים ואז בסופו של דבר הם מיישמים את כל השאלות הללו על הפשעים האמיתיים שלהם.
ישנם שלושה סימנים לכך שאם ילד מתקיים יחד, הם יזהירו אותנו כי אנו עומדים בפני רוצח סדרתי עתידי: פירומניה (התחלת שריפות רק מתוך רגש), אכזריות כלפי בעלי חיים (הם הורגים בעלי חיים כמו כלבים וחתולים מול חבריהם. להרשים אותם ולהנאה צרופה) והרטבת (התמדה של הטלת שתן בלתי מבוקרת, אפילו מעבר לכך שהגיעה לגיל בו יש לשלוט).
לדוגמא, אם מה שמוביל להרוג אדם ואז להפוך אותו לרוצח סדרתי הוא ההתעללות החוזרת ונשנית שספג בילדותו על ידי אמו, הם יגרמו לו לבחור בנשים החולקות מאפיינים משותפים עם אמם כקורבנות העיקריים. ממעשיהם הרעים.
בעוד הרעיון הותקן ב שנות השבעים של המאה הקודמת על ידי הסוכן המיוחד של ה- FBI רוברט רסלרבמציאות, המושג כבר שימש מאז שנות השלושים.
יש להבהיר כי אין לבלבל בין הרוצח הסדרתי לבין סוגים אחרים של רוצחים שהוא קשור אליו בדרך כלל, כגון רוצח המוני (אותו אדם שהורג מספר רב של אנשים בפרק זמן קצר) וה רוצח ברקים (שמבצע רציחות מרובות בפרק זמן קצר יחסית ובמקומות שונים).
קשה לתפוס
ברוב המקרים, תפיסת רוצח סדרתי אינה משימה קלה עבור החוקרים מכיוון שהם בדרך כלל פושעים מסודרים למדי המנסים לא להשאיר שום קצוות רופפים במעשיהם, או משום שהם נוטים להשתמש בהסחות דעת מסוימות כדי לבדר את מי שחוקר אותם.
כאשר המשטרה מאשרת כי היא רודפת אחר רוצח סדרתי, היא בדרך כלל מעסיקה אנשי מקצוע פסיכיאטריים בחקירה שיאפשרו להם לשרטט פרופיל של הרוצח מהראיות שנמצאו בכל אחד מהמקרים.
במקרים רבים פרופיל זה מאפשר למצוא את הרוצח או גם למנוע התקפה.
מכיוון שהם רוצחים המציגים בעיות נפשיות קשות, יכול להיות שהצדק מגביל אותם לכלא תמידי במוסד לחולי נפש ברגע שהם נתפסים.
עבריינים שתופסים את הציבור
מצד שני, רוצחים סדרתיים הם סוג של פושעים שמעוררים עניין רב בקרב אנשים רגילים כתוצאה מפשעיהם הסדיסטיים, מאישיותם, מהיכולת שהם מגלים להתחמק מהמשטרה ולהמשיך לצבור קורבנות.
מצב זה גרם לכך שרבים מהם מתעלים לתהילה והופכים לדמויות תקשורת, שסיפוריהן מיוצגים גם בין השאר בספרים, בסרטים, בקומיקס.
הקולנוע הוא אחד מכלי התקשורת ששיקפו יותר מכל את סיפוריהם של רוצחים סדרתיים, או התאמת מקרים מהחיים האמיתיים או יצירת רוצחים ממעמד זה שלימים הפכו פופולריים מאוד. רבות מההפקות הללו זכו להצלחה פנומנלית בציבור.
אחד המקרים הסמליים והמצליחים ביותר הוא של "שתיקת התמימים", קטע בכיכובם של צמד המשחקים ג'ודי פוסטר ואנתוני הופקינס בו האחרון מגלם את תפקיד הרוצח הסדרתי חניבעל לקטר, פסיכיאטר שעסק בקניבליזם עם הקורבנות. הוא רצח.
פוסטר מגלם סוכן FBI שניגש ללקטר כדי לעזור לה לתפוס רוצח סדרתי אחר.
הסיפור מראה כיצד אישיותו המוליכה והמעוותת של לקטר מצליחה במקרים רבים לשלוט בסוכן הצעיר.
הסיפור היה לוכד נטייה כזו מהציבור שיש לו המשכים ופריקוולים.
