הגדרת מעמד חברתי
המדינה החברתית, המוגדרת גם כמדינה החברתית של החוק, היא מושג שמקורו בתרבות הפוליטית הגרמנית ואנחנו יכולים להציב אותו בתחילת המדינה הגרמנית, ואחרי שעברנו שורה של תמורות, היום נוכל לומר שהוא מהווה את הבסיסים הפוליטיים האידיאולוגיים של מערכת כלכלת השוק החברתי.
מלבד שמירה על חוקיות, מטרתה של המדינה היא להגן על זכויות האזרחים. מסיבה זו, מרבית החוקות הלאומיות מציינות כי המדינה היא מוסד חברתי וחוקי.
הממד החברתי של המדינה
המושג נועד לתקן את האי-שוויון החברתי והכלכלי האופייני לקפיטליזם. כדי שזה יהיה אפשרי, יש צורך במוסדות ציבוריים לקדם צעדים לשיפור תנאי החיים של כל האזרחים.
המדינה הליברלית והמדינה החברתית
תפיסת המדינה הליברלית מתמקדת בעקרונות הבאים: הגנה על זכויות הפרט, ערבות קניין פרטי, הגנה על חירויות אזרחיות (למשל, חופש ביטוי וזכות הצבעה) ומערכת כלכלית המבוססת על החוקים. של היצע וביקוש. האידיאולוגיה המקיימת חזון זה של המדינה היא הליברליות. על פי גישות ליברליות, למדינה יש תפקיד מהותי: להגן על חופש האזרחים ולהבטיח ביטחון.
תפיסת המדינה החברתית מנסה להתגבר על מגבלות החזון של המדינה הליברלית. לפיכך, במדינה החברתית נועד להבטיח חירויות אינדיבידואליות, ובמקביל, יש צורך להתערב כך שלאוכלוסיה כולה תהיה גישה לסדרת שירותים חברתיים, במיוחד אלה הקשורים לחינוך, בריאות ודיור. . יש לארגן מוסדות ממלכתיים כך שיהיה לכידות חברתית ושוויון הזדמנויות. האידיאולוגיה המגנה על חזון זה של המדינה היא הסוציאליזם הדמוקרטי.
ברוב חוקות העולם המערבי נאספים עקרונות של ליברליזם ופילוסופיה פוליטית בהשראת סוציאליזם.
המדינה החברתית מבוססת על התערבות המדינה בחלק ממגזרי המשק והחברה
במצב החברתי, פעילות כלכלית אינה יכולה להיות תלויה אך ורק בחוקי השוק. כתוצאה מכך, מגישת המצב החברתי, מוגן הצורך להתערב בכל אותם הקשרים שבהם מתרחשים מצבים של קשיים חברתיים ואי-שוויון כלכלי. מטרת חזון המדינה הזו היא להבטיח חיים מכובדים לאזרחים.
מדינה חברתית שתמלא כל אחד מתפקידיה תספק אינטגרציה למעמדות החברתיים המועדפים פחות, תפצה על אי-שוויון ותחלק הכנסה מחדש.. וכדי להשיג מצב דברים זה הוא שהוא ישתמש במכשירים כמו חינוך.
למושג שמעסיק אותנו יש אידיאולוג, הכלכלן והסוציולוג הגרמני המשפיע לורנץ פון שטיין, שהשפיע השפעה חשובה באמצע המאה ה -19 בגרמניה.
שטיין טען כי המדינה החברתית היא דרך קונקרטית להימנע ממהפכה. כפי שלדבריו, החברה הפסיקה להוות יחידה כתוצאה מקיומם של מעמדות חברתיים שגורמים לכל אחד ללכת אחר האינטרסים שלו ללא כוונה מבלי לדאוג למנוחה ולהוביל למדינות דיקטטוריות, אם כן, בנסיבות אלה יתכן שיש מהפכה. עם זאת, המדינה החברתית שהוא מציע מסוגלת להניע רפורמה בעניין זה ולמעשה לשפר את איכות חייהם של המעמדות הנמוכים, תוך הימנעות מהתהליך הטבעי של המעמדות החברתיים של רצון לעלות חברתית.
