הגדרת ליברליזם
דוקטרינה פוליטית, חברתית וכלכלית המקדמת חופש ודוחה התערבות מדינה בכל הרמות
הליברליזם מכונה אותה דוקטרינה פוליטית, כלכלית וחברתית המגנה על חופש הפרט בכל מחיר ודוחה על הסף את התערבות המדינה בעניינים אזרחיים..
יתר על כן, הליברליזם הוא א מערכת פוליטית ופילוסופית המקדמת חירויות אזרחיות ושמתנגדת לדספוטיזם (ממשלה של אדם יחיד או של כמה ששולטים בכוח מוחלט). באופוזיציה עם האחרונים ובאופן תואם עם הדוקטרינה הליברלית עומדות הדמוקרטיה הייצוגית, חלוקת הכוחות והעקרונות הרפובליקניים, שהם בסופו של דבר העמוד של כל ליברליות.
חופש הפרט, שמירה על שלטון החוק, התקדמות החברה, שוויון בפני החוק, הזכות לרכוש פרטי וסובלנות דתית, הם הנושאים העיקריים שבגינם נלחמת ונלחמת הליברליזם..
אי התערבות של המדינה, סובלנות, ביטוי חופשי ושוויון בפני החוק, בסיסיו
למען הליברליזם, על המדינה לנקוט בעמדה של בורר בעניין הפעילות הכלכלית, להתערב כמה שפחות ולהניח למי שמכיר לשחק במשחק. לעומת זאת, סובלנות היא אחד הדגלים המונפים על ידי הליברליזם, מכיוון שהרעיון הוא כי כל ההצעות מכובדות, מבלי שיהיה סוג של הטלה על ידי אפשרות זו או אחרת, יש לאפשר לאזרח לבחור באופן חופשי וללא תנאים. מכל סוג שהוא. שוק חופשי, תערוכת רעיונות חופשית ושוויון בפני החוק, הם הבסיסים שעליהם מושתת הליברליזם.
למרות שהליברליזם הוא מערכת אחידה הכוללת, ניתן להבחין בין סוגים שונים על פי האזור אליו אנו מתייחסים, בין אם הם כלכליים, פוליטיים או חברתיים.
ליברליזם כלכלי מציע להגביל את התערבות המדינה ביחסים מסחריים על ידי קידום מיסים נמוכים יותר וביטול התקנות. על ידי הגבלת התערבות המדינה, הליברליות הכלכלית מאמינה שהיא מבטיחה שוויון שווה ותקים שוק של תחרות מושלמת. עם זאת, על ידי צמצום ככל האפשר של השתתפות המדינה, כל סוגי הסיוע החברתי, כמו סובסידיות, לא ייכללו.
בצד שלך, ליברליזם חברתי מגן על החופש בהתנהלות פרטית של יחידים ובקשר ליחסים החברתיים שלהם. במובן זה, למשל, לגליזציה של שימוש בסמים תתמוך בליברליזם חברתי.
ולבסוף ה ליברליזם פוליטי מציע למסור את הכוח המוחלט לאזרחים, אשר יוכלו לבחור את נציגיהם באופן ריבוני וחופשי לחלוטין.
ראוי לציין שלכל אחד מהזרמים הליברליים הללו יש גרסאות ומגינים נחרצים פחות או יותר על החירויות שמקודמים. ג'ון לוק, מונטסקייה, רוסו, אדם סמית 'וג'ון סטיוארט מילבין רבים אחרים הם כמה מהדמויות המפורסמות שנרשמו לתורת הליברליות.
בינתיים, האדם העוקב אחר וקידום הליברליזם יכונה ליברל.
ביקורת עיקרית
אך בדיוק כפי שהיו לו יזמים ומפיצים מפורסמים, לליברליזם יש גם שלל גורעים הרואים בכך מערכת חסרת מצפון, אינדיבידואליסטית, שבסופו של דבר מתקנת עוני במקומות שבהם היא מקודמת, כדי לצטט כמה מהביקורות הקריטיות ביותר.
אי שוויון כלכלי הוא ללא ספק המצב המיוחס ביותר לליברליזם, כלומר במקום בו עבר הליברליזם ויש תרחיש מסוג זה, הוא יצוין כאחראי המקסימלי.
מכיוון שהליברליזם מתנגד לחלוטין לכל התערבות מדינה, המבקרים טוענים שאם יש אי שוויון, אסור להתערב כדי לתקן ולתקן אותם, אז מצב זה יביא בהכרח למצב עניינים גרוע יותר, שבו העוני ישלוט ב יד אחת. ללא אפשרויות מכל סוג שהוא ומצד שני מעמד עשיר, החברות הגדולות, הנחשבות לבעלות הברית הגדולות של מערכת מסוג זה.
אבי הליברליזם הכלכלי ופורץ דרך אמיתי במובן זה היה אחד הדמויות שהזכרנו לעיל, אדם סמית ', והוא זוכה לקידום התפקיד הפסיבי שהיה צריך למדינה לנוכח פעילותם של אנשים פרטיים וחברות. מטבע הדברים הליברליזם ידאג לייעל את יחסי המסחר שלה על ידי האיזון שיוצר חוק ההיצע והביקוש.
