הגדרת אתיקה פורמלית

אנו מכנים אתיקה בשפתנו כל מה שמתאים או קשור לענף זה של הפילוסופיה העוסק במוסר הפעולות האנושיות ושעל פי נסיבותיו יאפשר לנו להכשירם כטובים או רעים.

כמו כן, מושג האתיקה מייעד את כל מה שמקפיד על מוסר ומנהגים טובים ואת סדרת הנורמות המסדירות מערכת יחסים או התנהגות אנושית בהקשר ספציפי כמו רפואה, משפטים, עיתונות, בין פעילויות מקצועיות אחרות.

בתוך היקום העצום של האתיקה אנו יכולים למצוא היבטים וזרמים שונים אשר פורטו והוצעו לאורך ההיסטוריה על ידי פילוסופים שונים, להלן נתייחס לאתיקה הפורמלית שהציע הפילוסוף הגרמני הגדול עמנואל קאנט.

אתיקה פורמלית או אתיקה קנטיאנית מקדמים חופש, כבוד ורצון טוב מעל לכל

ה אתיקה פורמלית, הוא מה שמכונה אתיקה קאנטיאנית, כמחווה לדחף שלו, ה- הפילוסוף הגרמני עמנואל קאנט.

לגבי ההיסטוריה של האתיקה ותורת הידע, במאה ה XVIII, תהיה פיצול עם הופעתו בזירת הפילוסוף הגרמני עמנואל קאנט, מצד אחד, על ביקורתו על התבונה הטהורה ומצד שני משום שהצעתו לאתיקה פורמלית בוודאי עמדה בניגוד לחומר הנוכחי. אֶתִיקָה.

ההצעה האתית שלך מקדם את החירות והכבוד של כל הגברים מעל לכל הדברים. קאנט טען כי הטוב האובייקטיבי הוא א רצון טובשאר הדברים שאנו בדרך כלל רואים בהם ערך, כגון אינטליגנציה, אומץ, עושר, בין היתר, אינם יכולים ואף יכולים להיות מסוכנים עבור האדם כאשר מה ששורר הוא רצון עקום.

תכונות חיוניות

לפי קאנט, לאדם יש גם שכל וגם אינסטינקט, בינתיים, לתבונה יש לא רק תפקיד תיאורטי אלא גם פונקציה מעשית שמטרתה לחפש את הטוב המוסרי.

כעת, לטענת קאנט, התבונה בקושי יכולה לגרום למישהו להיות מאושר, משום שהאיש החכם, החל משכלו, יגלה במהירות מוות, מחלה, עוני, בין מצבים לא נעימים אחרים, בעוד שהמעשים הטובים שמגיעים מהסיבה המעשית אינם מובילים. לאושר, אם כי הגבר הפשוט ביותר יכול למצוא אושר ללא צורך בתבונה ובאינסטינקט שלו בלבד. לכן, קאנט טוען כי אם סופו של האדם היה דווקא אושר, הטבע לא היה מקנה לנו סיבה מעשית הגורמת שיפוטים שאינם מובילים אותנו לאושר, אז עובדה שהאדם ניחן בסיבה זו ל נגמר הרבה יותר גבוה מאושר.

מהאמור לעיל מתגלה כי לא ניתן להעריך מעשים מוסריים על סמך תוצאותיהם מכיוון שהם לא נבחרים להשיג משהו אלא לעצמם, מכיוון שהתוצאה של מעשה שנחשב לטוב יכולה להזיק, אך בכל מקרה, המעשה שהוא ימשיך להיות טוב, כי עבור קאנט הדבר החשוב ביותר במעשה מוסרי עובר על מה שמניע אותו.

מושג רלוונטי נוסף במסגרת ההצעה הקנטיאנית הוא ה- ציווי קטגורי, שהם אותם מעשים המצויים על ידי חובה; ציווי זה תמיד ישלוט אך ללא כל סוף, רק מתוך כבוד לחובה, לכן האדם העוקב אחריו, המסוגל לפקד על עצמו, יהיה הוויה חופשית.

בדיוק כפי שניתן להעלות על הדעת שהחוק המוסרי אינו יכול להיפטר מכל דבר אמפירי, גם הציווי הקטלוגי אינו יכול להכיל אותו, אלא רק את צורת המוסר.

קאנט אהב לומר בעניין זה שיש לפעול על פי המקסימום באופן שתוכל בו זמנית לרצות שהוא יהפוך לחוק אוניברסלי; הוא גם המליץ ​​לפעול כאילו בפעולה מרבית הוא יהפוך לפי רצונו שלו לחוק טבע אוניברסלי; ולבסוף הוא אמר שיש צורך לנהוג באופן שהאנושות משמשת גם באדם של אחד כמו בזה של אחר, תמיד כמטרה ולעולם לא כאמצעי.

לאף אחת מההצעות שהביע קאנט לא היה שום קשר שקשור לניסיון, אלא רק נוגעת לצורת המוסר. הוא מעולם לא אמר לשני כיצד עליו להתנהג בצורה קונקרטית ומפורשת, וגם לא דגל בנורמה כלשהי היחידה, ולא קידם מטרה עם עניין כלשהו.

הוא הדגיש את האוניברסליות של מעשינו ותמיד זכה בזכות מה שקובע רצונו של האדם ובכך גובר על החופש והאוטונומיה של האנשים המחליטים.

מבחינתו, הרצון לא יכול היה להיות כפוף לאף אלמנט של חוויה, ועוד פחות מכך, עליו להיות חופשי והצורך שהוא זה שמטרתו להסדיר אותו אינו מקדם שום התנהלות, היות וכך יש לתת את הרצון. כשלעצמה נורמה של התנהגות, המעניקה לו אופי אוטונומי מוחלט.

מה שהבדיל את האתיקה הקנטיאנית משאר האתיקה הוא ההתמקדות בצורות ההחלטות האתיות.


$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found