הגדרת ידיעה
המילה לדעת אנו משתמשים בה רבות בשפה שלנו כדי לייעד אותה החוכמה, הידע שיש למישהו בנושא, נושא או מדע.
ידע וחוכמה שיש לאדם בנושא או נושא
“לידע שלו אין גבולות.”
כאשר מישהו יודע משהו, כלומר, הוא למד ידע, הוא יוכל לקבל החלטות נכונות ושימושיות שהיו כמעט בלתי אפשריות ללא ידע זה.
יכולת אנושית עם ערך רב
אין ספק שידע הוא מאפיין מהותי של המין האנושי, אליו התייחסו מנקודות מבט שונות של מדע הפיזיקה והחברה.
לספק הידע ערך רלוונטי מאוד בחברה שלנו מכיוון שדווקא הם יוכלו לפתוח את הדלתות לעתיד טוב יותר; הידע, כפי שאמרנו, מוציא אותנו מבורות אך גם נותן לנו את היכולת לפתור בעיות בצורה מספקת.
אדם יכול להשיג ידע, כלומר ידע על משהו, דרך הניסיון שלו, כלומר ממגע עם מה שידוע, דרך החינוך שהתקבל, כלומר, הוא רוכש באמצעות ההוראה שמישהו מעניק לו את הידע המעשי והתיאורטי של נושא או מציאות.
יש לציין כי יצורים חיים משיגים ידע וידע בנוגע לסביבתנו בזכות פקולטות כגון: צומח, רגיש ורציונלי.
בינתיים, אצל בני האדם, הפקולטה הרציונלית מייצרת ידע לפי מושגים, מה שהופך את השפה לקיימת וגם תודעתית לגבי מה שנכון.
ראוי להזכיר כי ידיעה זו באמצעות מושגים קיימת רק אצל גברים על ידי סגל ההבנה.
כעת, הניסיון נותן לנו גם בני אדם ידע וידע, אם כי מדובר בידיעה סובייקטיבית למדי של מי שמספק את החוויה.
במקרה זה זה יהיה נכון למי שחי את זה.
ההבדל העיקרי בידיעה על ידי מושגים שהזכרנו בשורות לעיל הוא שהמושגים שאינם מהותיים, ולכן אינם תלויים בניסיון, הם כשלעצמם מידע ברור.
מקורות ידע
ידע תמיד יתפתח בהקשר, כזה המקרה של התרבות של חברה מסוימת ויכול להגיע ממקורות שונים: אינטואיציה (הידע שמגיע אלינו מייד ממגע עם האובייקט), ניסיון (תוצאות הידע מהניסיון שעוברים), מָסוֹרֶת (ידע מועבר מדור לדור), רָשׁוּת (כאשר הידע מתחיל ממקור התייחסות בעניינים פוליטיים, מוסריים, מדעיים) ו מַדָע (סדרת הידע הרציונלי, האמיתי והאפשרי שמתקבלת בצורה מתודית).
אחד הידע הוא פעילות מתמדת ושל הפרטים ולכן כל הזמן אנו סופגים ומעבדים את המידע שאנו משיגים מסביבתינו.
החשש לידע יכלול תהליכים קוגניטיביים מורכבים שונים כמו: תפיסה, תחושה, המשגה, שפה, תקשורת, דדוקציה, אסוציאציה, בין היתר.
אפיסטמולוגיה היא התחום העוסק בלימוד ידע
ל תוֹרַת הַהַכָּרָה זה חקר הידע, שכן ענף הפילוסופיה הוא שעוסק בו במדויק.
מדע זה הוא ניתוק מהפילוסופיה ולכן נושא הידע, מאז אלפי שנים, היה נוכח וכובש את האדם והפילוסופיה.
דווקא הפילוסופים הקלאסיים והפופולאריים ביותר עסקו במיוחד בהסבר וניתוח מהו תהליך הידע של גברים.
ידע לאפלטון ואריסטו
אז זה ששני אייקונים של פילוסופיה כמו אפלטון ואריסטו ניגשו לסוגיה זו מתוך אמונותיהם.
אפלטון דיבר על עולם אידיאלי שיוצג על ידי רעיונות ושנניח את האמיתי והאמיתי, ואילו העולם האחר, ההגיוני, הוא ייצוג של אותה מציאות שאינה מניחה את האותנטי בשום צורה שהיא, אלא להפך.
ומצדו, אריסטו, מבחין בין מהות, חומרים ותאונות, ומציע חזון מציאותי יותר של ידע.
עם הזמן פילוסופים אחרים התקדמו בשיקולים כמו עמנואל קאנט שידבר על שלבים במנגנון הידע של האדם.
התפיסה המנוגדת היא של בּוּרוּת, מה שמרמז על היעדר ידע לגבי שאלה, נושא או מדע.
שימושים אחרים
וגם המילה יודע משמשת רבות בשפה שלנו בכדי להתייחס לנושאים או סיטואציות שונות כגון: הידיעה או הוודאות במשהו, התמחות בנושא כלשהו, מיומנות, כמילה נרדפת להתפטרות, בעל ערמומיות, טעם שמשהו מראה, כשדבר אחד דומה לאחר, הוא מזכיר לנו משהו.
