הגדרת קבלן
המונח קבלן שכיח מאוד בהקשר של יחסי עבודה. כאשר בחוזה למתן שירותים ישנם שני גיבורים: הקבלן והקבלן. הראשון הוא זה שלוקח יוזמה לדרוש שירות חיצוני לפעילות שלו. והשני הוא המספק שירות כאמור לאחר שקיבל את המשימה המתאימה.
מושג הסכם בין הקבלן לקבלן, המגולם בחוזה למתן שירות.
חוזה שירות
הצדדים המעורבים בהסכמים אלה קובעים תנאי עבודה כלליים, למשל לוח זמנים, תגמול וסדרת תנאים (למשל מועד אחרון לביצוע העבודה או מדיניות תאימות).
החוזה למתן שירותים הוא חוזה מסחרי, כלומר לא מדובר בחוזה עבודה. המשמעות היא שמצד אחד מישהו מבקש שירות ובמקביל, אדם אחר שמספק שירות ספציפי לראשון. בואו נראה את הרעיון הכללי הזה בדוגמה קונקרטית: מספרה מוצאת את עצמה בנסיבות שיש לעסק שלה נזילת מים וכדי לפתור את המצב הזה היא מבקשת את שירותיו של אינסטלטור שהוא הקבלן. בדוגמה זו, המטרה הארגונית של המספרה היא לטפל בשיער, אך אם מתרחשת דליפת מים בעסק זה, על המספרה לפנות לצד שלישי, שהוא איש מקצוע שאינו כפוף ועצמאי. בין המספרה לאינסטלטור נקבע חוזה לפעילות מסחרית.
לקוח, קבלן וקבלן משנה
הקבלן לוקח על עצמו את האחריות לביצוע פעילות ולשם כך הוא נאלץ לפעמים לפנות לאיש מקצוע אחר שמחוץ לפעילותו, כלומר קבלן משנה. במיקור חוץ משתמע כי ישות עם פעילות מסוימת מספקת שירות חיצוני, לרוב שירות מיוחד. המטרה העיקרית של מיקור חוץ היא להפחית עלויות בייצור.
לסיכום, בקשר חוזי מסוג זה ישנם שלושה גיבורים: הלקוח, הקבלן ולעיתים קבלן המשנה. ללקוח יש צורך ספציפי ואם הוא לא יכול לפתור את זה בעצמו, הוא צריך לפנות לאיש מקצוע אחר, הקבלן, שבתורו עשוי להזדקק לאיש מקצוע אחר, קבלן המשנה. כדי שהפרויקט הראשוני של הלקוח יהיה מספק, יש צורך לקבוע בבירור את תפקידי כל אחד מהגופים ולשם כך מקובל למדי שמתווך יתערב בין הלקוח לבין הקבלן, המכונה נציג הלקוח.
