הגדרה של נלהב
שם התואר חמדן או נלהב מבטא את הרצון העז למשהו. לפיכך, אם אנו אומרים "הבוס שלי רעב לכסף" או "הצוות רעב לזכיות" אנו מצביעים על כך שגם לבוס וגם לקבוצה יש רצון עז. עוצמה זו ניתנת להשוואה לריגוש להשגת מטרה. אנו אומרים שאנחנו רעבים למשהו כשיש לנו דחף שלא ניתן להפסיק שדוחף אותנו לעבר מה שאנחנו רוצים להשיג.
שם התואר חמדן תואם את שם העצם חמדנות, שהוא תחושה הדומה לשאפתנות, תשוקה או רעידות. הרעיון ההפוך מתאוות בצע יהיה אפוא אדישות, אדישות, מיואש או חוסר עניין. לפיכך, בצע ואדישות יהיו שני מושגים אנטגוניסטיים.
כשאנחנו משתמשים בביטוי "אני רעב ל ..." אנו מציינים שאנחנו באמת רוצים לעשות משהו, בין אם זה אכילה, משחק, ריקוד או כל פעילות אחרת
באמצעות התואר חמדן אנו אומרים כי התיאבון שלנו הוא עז במיוחד ויוצא דופן מאוד. אם מישהו לא אכל יום שלם, בבוא הלילה הוא בוודאי יהיה רעב להכניס קצת אוכל לפה.
בשפה רומנטית משתמשים בחמדנות ובתאוות בצע כדי להראות שתחושת האהבה היא עזה ונלהבת. מצד שני, כאשר לאדם יש עניין רב בלימוד, הוא להוט לדעת. אם למישהו יש אהבה גדולה לקריאה, הם יכולים גם לומר שהם קוראים נלהבים. דוגמאות אלה מדגישות כי התואר חמדן קשור בנטיות או תשוקות שיכולות להיחשב חריגות מבחינת העוצמה.
מקור המונח והשתקפות עליו
זה בא מהאווידוס הלטיני, שנוכל לתרגם כחרד או עם אמביציה רבה. אם אנו חושבים על תחושת השאיפה או הרצון העז, אנו עומדים בפני מושג בעל שני פנים: תשוקה.
הרגשת תשוקה למשהו היא דרך לתת את עצמנו רגשית למה שאנחנו רוצים, בין אם זה אדם, מטרה או תחביב.
עם זאת, אם התשוקה או הרצון אינם מבוקרים זה מוביל למצבים בעייתיים, בדיוק כפי שזה קורה בהתמכרויות. דואליות זו של התשוקות נותחה ניתוח על ידי כמה פילוסופים.
במובן זה, אריסטו המליץ לתשוקה להיות כפופה להמלצת המונח הבינוני כנוסחה האידיאלית, באופן שמבחינה מוסרית הגישה הנכונה תהיה למצוא את האיזון הסביר בין חרדה לאדישות.
תמונות: iStock - 101dalmatians / Jaume Ribera
