הגדרת מדע
מדע נקרא a מערכת ידע שיטתית נרכש בשיטה קפדנית. המילה נובעת מלטינית scientia, שפירושו ידע. יש לציין כי קריטריון להגדרת ידע מדעי הוא השתנה לאורך הדורות, ומערך של הסברים עשוי להיות מוערך בעבר ובוז בעתיד. מעבר להערכה זו, יש לציין כי תגליות והשתקפויות רבות בעבר עדיין תקפות.
אמנם בשלבים המוקדמים של שיטת הידע האנושי הבחנה לא ברורה בין מַדָע ואמונה דתית או דבקות, חלוף המאות איפשרו לנו להכיר בכך שבמציאות, מדובר בשני כלים שונים להתקרבות לאותו ידע, שונים אם כי אינם אנטגוניסטים, אך, במקרים רבים, משלימים, לאור דעתו של מומחים רבים.
בהקשר זה, יש לייחס את שורשיו של מה שמכונה כיום "מדע" עד העת העתיקה. ה תרבות יוון הוא השאיר כתבים רבים עם רעיונות מדעיים מתקדמים. גם תרבויות רחוקות אחרות הראו נכונות בעניין זה, והתרבויות הקדם קולומביאניות היו דוגמה. עם זאת, הרעיונות הנכונים שלו היו תמיד מעורבים בתובנות אחרות שהיו רחוקות מלהיות מדעיות. באותו מצב מוגבלות ההערכות הפילוסופיות הקשורות לידע אמפירי המאפיינות בין היתר את התרופות הפרמקופואיות של התרבויות ההודיות והסיניות.
ה שיטה השולטת במדע כיום היא ממוסגרת מסדרת הנחיות הכרחיות, כמו האפשרות שתיאוריה נחשפת למבחנים ניסיוניים הסותרים אותה או מזייפים אותה, האפשרות שבדיקות אמפיריות מבוצעות על ידי כל אחד ואי אפשרות האימות. לפיכך, ה צעדים שיש לבצע לכבד תהליך מדעי באמת שהם: התבוננות בתופעות; לתאר אותם כראוי; להפיק מהם כלל כללי, המפרט השערה המצביעה על יחסי סיבה ותוצאה; ולבסוף, ניסו להוכיח או להפריך את ההשערה.
הדיסציפלינות הפורמליות ששימשו מצע לכל המדעים היו מָתֵימָטִיקָה וה הִגָיוֹן, במיוחד במדעים כגון גוּפָנִי וה כִּימִיָה. זה מבטיח כי תצפיות הניסוי ניתנות לכימות וניתנות לניתוח ממודלים שיטתיים. לפיכך, כיום מעדיפים אפיסטמולוגים להבחין בין "מדעי הגרעין" כמו מתמטיקה ולוגיקה, בהם מושגים רבים מוגדרים בעצמם ללא צורך בהוכחה קונקרטית (אקסיומות), ובין שאר הענפים המדעיים. בתורם, ניתן לחלק מדעים אלה למה שמכונה "עובדתי" ולמה שנקרא "חברתי". בשדה של מדע עובדתי (פיזיקה, ביולוגיה, בין רבים אחרים), ציר השיטה המדעית הוא דדוקטיבי. כאשר הכללה אומתה, היא חלה על הפרט; כדוגמה, לעתים קרובות נקבע כי מכיוון שכל בעל חיים היונק ויש לו 7 חוליות צוואר הרחם הוא יונק, קטגוריה זו או סיווג זה כוללים יצורים בודדים שונים כמו דולפין, קוף או קיפוד. בחזרה, מדעי החברה (סוציולוגיה, היסטוריה, פסיכולוגיה) מכירים בהסקת המסקנה כפרדיגמה של המבנה שלהם; בהתבסס על מה שקרה אצל יחידים, נעשה ניסיון לבסס הכללה כדי להפחית ככל האפשר את ההשפעות הסובייקטיביות.
בהווה, השקעות כדי להתקדם בתחומים מדעיים שונים הם ניכרים. זה נובע בעיקר מהרצון להשיג ידע שמביא לתועלת כלכלית וגם לשיפור באיכות החיים של אנשים. בהקשר זה, יש לוודא את הצורך בתמיכה כספית בעבודתם של מדענים, בתנאים אידיאליים מהמדינה עצמה, במטרה לייעל את מצבה של כלל האוכלוסייה. חסות של גופים פרטיים או ארגונים לא ממשלתיים היא גם כלי מועיל מאוד, במיוחד במחקר פרמקולוגי (מדעי העובדה) ובטיפול בבעיות אוכלוסייה רבות (מדעי החברה), לפי הסדר.
לבסוף, למרות שלעתים המרכיב האתי של המדע היה נושא לוויכוח, זה נבון לציין שהאתיקה היא עצמה מדע, נתון לשינויים דינמיים וללימוד. כמו כן, כפי שמוכרים על ידי מומחים בשני הנושאים מכיוונים אישיים ותרבותיים שונים, למרות שלמדע כישות מופשטת אין אתיקה, יש למדענים, וזו עובדה רלוונטית הן בניסויים והן ביישומים היומיומיים של ידע הולך וגדל.
