הרדמה - הגדרה, מושג ומה זה
ה הרדמה זהו ענף רפואה האחראי על הטיפול והניהול של המטופל שמקבל טיפול כירורגי, לפני הניתוח, במהלכו ולאחריו. הרופא המרדים מופקד על מתן הרדמה ומעקב אחר המטופל בתקופת פעולתו.
הרדמה מכסה גם היבטים הקשורים לשיטות המפחיתות את הרגישות לכאב, כמו גם טכניקות לטיפול בכאב פולשני.
הרדמה אפשרה לרפואה לקחת צעד גדול קדימה
הרדמה היא העמוד עליו התפתח הניתוח. לפני פיתוח תרופות הרדמה, הליכים כירורגיים היו עקובים מדם ונערכו כשהחולה היה ער, וזה היה כואב ביותר. המנתחים נאלצו לבצע הליכים כמו הסרת כדורים, הסרת גידולים או ביצוע קטיעות תוך דקות.
הניתוחים הראשונים יכולים להתבצע על ידי קשירה או שתיית חולים. בשנת 1846 תיאר רופא שיניים אמריקאי כיצד הופחת הכאב בחולים המשתמשים באתר לפני ההליכים, אשר בתקופה של 10 שנים הוחלפו בכלורופורם, ובעקבותיו מולקולות חדשות שהיו יעילות ובטוחות יותר ויותר עבור החולים, אשר יכלו בנוסף, יש לתת אותם במינונים מדויקים, כך שניתן יהיה לשלוט על זמן השינה של החולים.
מהרדמה כללית ועד הרדמה מקומית
חומרי ההרדמה הראשונים היו גזים וחומרים נדיפים שנכנסו לגוף דרך דרכי הנשימה ויצרו תופעות מערכתיות שכללו אובדן הכרה זמני.
מאוחר יותר, חומרי הרדמה הופכים, בנוסף לגזים, למולקולות בצורה נוזלית שניתנות גם לוריד אך גם באופן מקומי להשגת צורות של הרדמה אזורית, בהן ניתן להשיג את אובדן הרגישות לכאב אצל האדם המודע. סוג ההרדמה מתבצע עבור הליכי גפיים כגון ניתוח יד או לידה וניתוחים קיסריים.
צורה אחרת של הרדמה היא הַרגָעָה, בו מצב התודעה מצטמצם אך המטופל שומר על יכולותיו להגיב לגירויים גופניים ולבצע הוראות מילוליות, כך שהמטופל יהיה רגוע ללא צורך לישון. הרגעה משמשת כאשר נדרשים הליכים כגון אנדוסקופיה, קולונוסקופיה או טומוגרפיה וחקר תהודה מגנטית.
זה משמש גם כדי לשמור על חולים בטיפול נמרץ שיש להם אוורור מכני ברוגע, כמו גם לבצע פרוצדורות קלות בחולים שאינם משתפים פעולה או אצל אלו הסובלים מהפרעות כמו מחלת נפש.
צילומים: iStock - Wavebreak / YakobchukOlena
