הגדרת שליטה חברתית
כאשר מדברים על שליטה חברתית, הכוונה היא לקבוצת חוקים ותקנות מסוגים שונים אשר נקבעים במפורש או במשתמע על ידי חברה בכדי לשמור על סדר הפרטים ולאפשר פיתוח רמת חיים מסודרת ומבוקרת. שליטה חברתית יכולה להיות נוכחת בדרכים שונות, הן באמצעות פרקטיקות פורמליות ובלתי פורמליות, דרך תקנות מקובלות חברתית וגם באמצעות כפייה של אותו אדם על עצמו.
מטרת השליטה החברתית היא לשמור על קבוצות חברתיות בסדר מקובל באופן רשמי באופן שמכובדים מספר תקנות בסיסיות שתורמות ליצירת אורח חיים מאורגן ולא סותר. במובן זה, התקנות הנראות בעליל ביותר לגבי רעיון הפיקוח החברתי הן אלה שבאות לידי ביטוי באמצעות חוקים, חוקים ותקנות פורמליות שעל כל חברי החברה לעמוד באותה צורה. אמצעים אלה נוצרים ומקובלים על ידי כל החברה מאחר שהם נקבעים במפורש. שליטה חברתית מפורשת יכולה להיות קשורה גם לאינטרסים פוליטיים ולביטול ביטויים פוליטיים של קבוצות שונות בחברה, אם כי מצבים כאלה יכולים להיכנס למסגרת הגלומה באירועים מסוימים.
עם זאת, השליטה החברתית מופעלת גם באמצעות שיטות בלתי פורמליות שאינן צריכות להיות מפורשות ולפעמים יש להן הרבה יותר כוח משיטות פורמליות. כאן עלינו להזכיר את השליטה החברתית המופעלת על ידי דתות, היררכיות חברתיות, תקשורת ותעמולה, נורמות מוסריות ואחרות. כל קבוצה זו של נורמות שליטה חברתית בלתי פורמאליות מבקשת לייצר אצל האדם רכישת התנהגויות מאושרות חברתית בהתנדבות. פעמים רבות, נורמות מרומזות אלה של שליטה חברתית אינן יכולות להיות אתיות לחלוטין, במיוחד כשמדובר בתעמולה ובכוחן של מסרים פרסומיים מסוימים.
לבסוף, השליטה החברתית מופעלת גם מאותו פרט וכאן יש למוסדות כמו המשפחה והדת משקל מיוחד. נורמות שליטה עצמית אלה המוטלות על עצמן קשורות מאוד לצנזורה של עמדות ומחשבות מסוימות ובמקרים קיצוניים עלולות לגרום להתפתחות אישים מדחיקים ומצנזרים את עצמם יתר על המידה.
